חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

טיפול בגסטרואנטריטיס - שלשולים

גסטרואנטריטיס הוא מצב של שלשולים מרובים או תכופים, המופיעים תוך זמן קצר. זוהי למעשה דלקת זיהומית במערכת העיכול, שנגרמת לרוב על ידי וירוס ולעיתים על ידי חיידק. הדלקת גורמת לשלשולים, לרוב מימיים, לעיתים הם מלווים בדם או בריר. לעיתים קרובות השלשולים מלווים גם בהקאות ובחום
פורסם: 23.02.26 | עודכן: 26.04.26


לרוב, המחלה חולפת מעצמה, ללא צורך בהתערבות רפואית או בטיפול אנטיביוטי. אולם לעיתים ילדים עלולים להגיע למצב של התייבשות, כתוצאה מאיבוד נוזלים ומלחים.

לעיתים רחוקות שלשולים הם ביטוי לתהליך גופני מסוכן יותר ולכן כאשר יש החמרה במצב - כאבי הבטן מתחזקים, קיימת ירידה משמעותית במשקל, או הקאות מרובות - יש להגיע לבדיקת רופא.

כיצד מטפלים בגסטרואנטריטיס? 

  • בשל איבוד הנוזלים והמלחים הכרוך בשלשולים, הטיפול העיקרי במצב זה הוא מתן נוזלים ומלחים בכמות מספקת, כדי למנוע התייבשות. הצוות הרפואי במחלקה לרפואה דחופה ינחה אתכם מהי כמות הנוזלים המומלצת לילדכם, בהתאם למשקל גופו.
  • מומלץ לתת משקה איזוטוני שמחזיר לגוף לא רק את הנוזלים, אלא גם את המלחים שאבדו עם השלשולים. 
  • ניתן להתייעץ עם הרוקח על המשקה המתאים.
  • הנקה: אין להפסיק את ההנקה. יש לברר עם רופא או אחות כמה ואילו נוזלים להוסיף.
  • תזונה: אין צורך להפסיק לאכול. מומלץ להימנע ממאכלים שומניים שמכבידים על מערכת העיכול. עם זאת, 
  • יש הרבה ילדים שמאבדים את התיאבון בזמן מחלה והקאות – לכן, הקפדה על צריכת נוזלים לרוב חשובה יותר מהקפדה על אכילה. 

שלשולים המלווים בהקאות

במצב כזה מומלץ לתת לילד לשתות בלגימות קטנות, תוך הפסקה של כ-3-5 דקות בין לגימה ללגימה. ראו דף מידע על הקאות בילדים. במחלקה לרפואה דחופה לרוב ננסה לעזור לתחושת הבחילה עם תרופה המונעת בחילות כגון "זופרן" (ONDASETRON).

כיצד למנוע גסטרואנטריטיס?

ישנם מספר כללים לשמירה על היגיינה בסיסית, שיכולים למנוע הדבקה:
  • יש להקפיד על רחצת ידיים עם סבון כאשר יוצאים מחדר השירותים (של ההורים ושל הילד).
  • יש לרחוץ ידיים עם סבון לאחר כל החלפת טיטול.
  • לוודא כי הידיים נקיות לפני נגיעה בכל מוצר מזון.
  • טיטולים מלוכלכים יש לסגור בשקית אטומה ולהשליך לפח.

קבלת תשובה לתרבית צואה

אם נלקחה לילדכם תרבית צואה במהלך הטיפול במחלקה לרפואה דחופה, התשובה צפויה להגיע לאחר כ-3-2 ימים. הזמן הזה דרוש כדי למיין בתרבית, בין החיידקים הרגילים שנמצאים בצואה לאלה שלא אמורים להיות. כל עדכון על צורך בתוספת או שינוי הטיפול, תקבלו מצוות המחלקה לרפואה דחופה או על ידי הרופא המטפל. 

לעיתים הרופא המטפל יבחר לטפל בשלשולים ממקור חיידקי באנטיביוטיקה.  אולם לעיתים טיפול אנטיביוטי אינו מועיל ואף יכול להחמיר את מצב הילד. אם יש צמיחת חיידקים בתרבית, יש לפנות לרופא הילדים להנחיות על המשך טיפול. 

מתי יש לפנות לקבלת עזרה רפואית אצל הרופא המטפל?

  • סימני התייבשות: בכי ללא דמעות, פה יבש, מיעוט במתן שתן.
  • ילד ששותה פחות מ-70% מכמות הנוזלים היומית המומלצת לגילו.
  • שלשולים הנמשכים מעל 3 ימים.
  • שלשולים מלווים בחום מעל 39°.
  • הופעה של ריר או דם בשלשולים.

מתי יש לפנות לקבלת עזרה רפואית מיידית, או לחזור למחלקה לרפואה דחופה לאחר שחרור?

  • אפתיות או ישנוניות.
  • כאבי בטן עזים שלא נרגעים לאחר נטילת משכך כאבים
  • ינוניות קיצונית
  • חוסר יכולת ללכת או לעמוד.
  • הקאות מרובות וחוזרות וחוסר יכולת לשתות
*שימו לב: לפני ההגעה למחלקה לרפואה דחופה יש לפנות במקביל לקופת החולים ולבקש הפניה למיון (דף זה אינו מהווה הפניה).

ד"ר גל קמחי הוא רופא בכיר במחלקה לרפואה דחופה (מיון) בשניידר
ד"ר רון ברנט הוא מנהל המחלקה לרפואה דחופה (מיון) בשניידר

עבור לתוכן העמוד