שנה חדשה בבית: לביא שוחרר הביתה אחרי שהות של שנה בפגייה של שניידר

כשדולב פלפל (29) משדרות הגיעה לסקירה ראשונה, היא לא תיארה לעצמה שכבר אז יתחילו להתגלות סממנים מדאיגים לגבי בריאותו של העובר שבבטנה. בתחילה גילו שיש לו כליה אחת, ובסקירה השנייה עלה שיש לו עורק טבורי יחיד. על פניו כל ממצא כזה אינו מסכן חיים, אך השילוב של שני הממצאים גרמו לרופאים לשלוח את דולב לסבב בדיקות נוסף, כשבאחת מהן גילו שקיבתו של העובר קטנה מדי.  

בסקירה נוספת, אבחן הרופא שהעובר מנסה לבלוע מי שפיר ושהם נתקעים במחסום, ולכן לא מגיעים לקיבה אלא יוצאים דרך הפה. מדי שבועיים היה על דולב להתייצב במכון ולערוך סקירה, כשבכל פעם צוות הרופאים הציע לה לשקול הפסקת הריון. לאור היסוסה, הומלץ לה לעשות בדיקת מי שפיר, שנקבעה למועד המאוחר ביותר לבדיקה זו, כדי לאפשר לתינוק לשרוד במקרה שיוחלט להמשיך את ההיריון.  

יומיים לפני מועד הבדיקה, כשדולב הייתה בביקור אצל הוריה שמתגוררים בירושלים, החלה ירידת מים וצירים. תוך זמן קצר, עוד בטרם הספיקו לקלוט אותה למחלקה, היא כבר היתה בלידה פעילה. "צעקתי להם את כל המידע שיש לגבי לביא. ידעתי שלא אזכה להרים אותו ישר אחרי שהוא ייצא לעולם", היא מספרת, "קנה הנשימה שלו מחובר לקיבה ולכן הוא יכול היה להיחנק. הוא בכה לכמה שניות רק כדי לסמן לי שהוא כאן, ומיד היה זקוק להנשמה בפגייה".

בגיל יומיים לביא כבר עבר ניתוח לניתוק המעבר בין קנה הנשימה לקיבה, ורק אחרי חודש החל לנשום בכוחות עצמו. כשהתגלה גם מום בלבו, הוריו החלו לערוך תחקיר כדי למצוא את המקום הכי נכון לטפל בו עם כל הרקע הבריאותי שלו וביקשו העברה לשניידר. לביא הועבר לשניידר ובכל התקופה הזו, נתמך בצינורית בפה ששואבת את הרוק שלו משום שהוא לא יכול היה לבלוע, והוזן דרך צינורית ישירות לקיבה.

המצב הנשימתי והלבבי של לביא הלך והדרדר, ובשל המום בליבו, אחת הריאות של לביא לא תפקדה, והוחלט לערוך לו ניתוח לב פתוח. הניתוח עבר טוב מהמצופה ולביא נכנס לתקופת החלמה שבה החלים והתחזק. במקביל, נקבע מועד לניתוח בוושט כדי שיוכל לבלוע כראוי. הניתוח התבצע ע״י צוות המחלקה הכירורגית בשניידר, בשיתוף מומחים בינלאומיים מחו"ל שהגיעו לסייע בשל העובדה שמדובר בניתוח נדיר ביותר. במהלך הניתוח, הוחלט להשתיל חלק מהמעי הגס במקום הוושט. אחרי כמעט שנה, הצינורית הוסרה, ולביא יכול היה לבלוע רוק בכוחות עצמו. 

לדברי דולב, אמו של לביא: "מאז שלביא הגיע הביתה הוא מבלה בחקירה של הפה והלשון. אנחנו צריכים לבנות הכול מחדש, יציבה, ישיבה, לחזק את השרירים. לביא מתמודד כרגע עם קושי באכילה כי הוא לא אכל במשך שנה ואנחנו צריכים למצוא דרכים יצירתיות כדי לגרום לו לאכול, והארוחות איטיות ויכולות להימשך כשעתיים. לצד כל זה, הוא מאוד נהנה בבית- מילד שגדל כמעט שנה בחדר בבית החולים הוא מגלה מרחבים, נסיעות וסקרן לעולם. השבוע גם חזרנו לבית בשדרות, ממש מרגש סוף סוף לחזור להיות בתא המשפחתי הקטן שלנו".

לדברי פרופ' גיל קלינגר, מנהל הפגייה במרכז שניידר:"אחד הדברים המרגשים ביותר עבורנו בפגיה, זה לראות תינוק שהגיע אלינו קטן מאד או במצב מורכב מאד משתחרר לביתו, בריא ככל הילדים. במקרה של לביא מדובר בסיפור מיוחד שבו טיפלנו כמעט שנה שלמה. לביא הגיע אלינו עם קשיים בריאותיים ואתגרים רבים ואנו גאים בו ובהוריו על הדרך שעשו וחשים שהפכנו לסוג של משפחה. מאחלים ללביא ולהוריו המון בריאות".