דף מידע תרופתי: ציטוקסן, CYTOXAN / CYCLOPHOSPHAMIDE

דרך המתן: התרופה ניתנת בעירוי דרך צנתר מרכזי, כחלק מפרוטוקול הטיפול.

תופעות לוואי ייחודיות

• פגיעה בשלמות רירית שלפוחית השתן:
  מתוארת במתן מינונים גבוהים של התרופה ועלולה התבטא בדימום וקרישי דם בשתן. מתן עירוי נוזלים בנפח גדול במקביל למתן התרופה ובעקבותיה ממזער מאד את הסיכון לתופעת לוואי זו.
  
  מה עלי לעשות: יש להקפיד על ריקון השלפוחית לעיתים קרובות (כל שעתיים שלוש לערך), שתיה מרובה של מים (10 כוסות) למשך יומיים מסיום הטיפול. בהופעת דם בשתן או כאבים במתן שתן או סימני דימום יש לדווח מיידית לאחות או רופא.

תופעות לוואי שכיחות

• ירידה במספר כדוריות הדם הלבנות ונויטרופניה.
  בנוכחות ספירת נויטרופילים מתחת ל1,000, גוברת הסכנה לזיהומים.                                                                     
  
  מה עלי לעשות: מומלץ למדוד חום לפחות פעם ביום ובמקביל לכל שינוי במצב הילד ו/או הופעת תסמין חדש. בעליית חום מעל 38 מעלות או חום הנמוך מ36 ו/או הופעת צמרמורת יש להתקשר מיד לרופא. יש להקפיד על היגיינה ורחצת ידיים.
  
  
• ירידה במספר כדוריות הדם האדומות: אנמיה
  כדוריות הדם האדומות נושאות חמצן מהריאות לרקמות השונות בגוף. ברמת המוגלובין נמוכה (אנמיה) ייתכן קושי לספק את כמות החמצן הדרושה, והמטופל עלול לחוש חולשה, עייפות, קוצר נשימה, דופק לב מואץ, סחרחורת, חיוורון וחוסר תאבון.
  
  מה עלי לעשות: במצבים בהם המטופל מתלונן על חולשה, סחרחורת, קוצר נשימה יש להתקשר לרופא. כאשר ההמוגלובין מתחת 8-8.5 הרופא ימליץ בדרך כלל על מתן מנת דם.
  
  
• ירידה במספר הטסיות (טרומבוציטים): טרומבוציטופניה
  הטסיות אחראיות על יצירת קרישים במצבי פציעה או דמם. מתן טסיות יישקל כתלות ברמתן (טסיות מתחת ל- 10,000 או בזמן חום מתחת ל-20,000) ובהופעת סימני דמם.
  
  מה עלי לעשות: להישמר מפני פגיעות פזיות, צחצוח שיניים במברשת רכה במטרה למנוע דימום מהחניכים, מעקב אחרי סימני דמם: פטכיות (נקודות אדומות קטנות על פני העור), שטפי דם, ודימום מאף או הפה. יש לעדכן את הרופא בהופעת אחד או יותר מהסימנים הנ"ל ולהגיע מיידית בכל דמם חריג.
  
  
• נשירת שיער:
  התופעה מתחילה בדרך כלל 4-3 שבועות לאחר מתן הטיפול. הנשירה יכולה להיות בשלבים או בבת אחת. לעיתים תהיה נשירת שיער גם בריסים, גבות ושאר חלקי הגוף. התופעה זמנית והשיער ישוב לצמוח לאחר סיום הטיפולים. 
  
  מה עלי לעשות: מומלץ להתכונן ולהסתפר קצר, ניתן להזמין פאה.
  
  
• בחילות והקאות:
  עלולות להופיע כמספר שעות לאחר מתן הטיפול הכימי ולהמשך עד 48 שעות.
  
  מה עלי לעשות: טיפול מונע יעיל כנגד בחילות והקאות ניתן כדרך שיגרה כהכנה לטיפול. הרופא והאחות יציידו אותך בהנחיות להמשך טיפול בבית. חשוב להקפיד על נטילת התרופות בבית על פי הנחיות בין 72-48 שעות ממועד סיום הטיפול ומעבר לכך לפי הצורך. חשוב לדעת קל יותר למנוע בחילות מאשר לטפל בהן ולכן חשוב להקפיד על נטילת התרופות גם בבית. במידה והתרופות הניתנות למניעה וטיפול בבחילות / הקאות אינן מספקות מענה יש לדווח לצוות. מומלץ על שתייה מרובה ואכילה של ארוחות קטנות במשך היום. בנוכחות הקאות תכופות יש לדווח מיידית לאחות או לרופא.
  
  
• פצעים בפה - מוקוזיטיס:
  הופעת פצעים ופגיעה בשלמות ורירית הפה, עלולה להופיע תוך יממה לאחר הטיפול ולהמשך בין 10-7 ימים לאחר סיום הטיפול.
  
  מה עליי לעשות: שטיפת פה לעיתים תכופות עם מי מלח או עם תכשיר נטול אלכוהול המכיל פלאוריד. צחצוח שיניים והלשון לאחר כל ארוחה במברשת רכה. במידה והשפתיים יבשות ופצועות מומלץ למרוח ואזלין ווזלין או שמן נבט חיטה בכדי למנוע סדקים ודימום. במקרים בהם הפצעים בפה מונעים מהמטופל לאכול, לשתות או לבלוע יש לדווח מיידית לרופא שישקול מתן נוזלים או הזנה לווריד.
  
  
• שינויים בעור ובציפורניים:
  הטיפולים מגבירים את רגישות העור לשמש ויכולים להיווצר כתמים בעור, התכהות או אודם כתוצאה מהחשיפה לשמש. 
  
  מה עליי לעשות: יש להקפיד על שימוש בקרם הגנה, כובע ומשקפי שמש. 

דפי המידע אינם מהווים תחליף לייעוץ ולטיפול רפואי אישי. מטרתם לספק מידע כללי שיסייע לכם לקחת חלק פעיל בתהליך הטיפול. במידה ויש לכם שאלות אנא פנו לצוות הסיעודי והרפואי המטפל בכם.