טיפול ב-CBT-AR במרפאה להפרעות אכילה

מהו AFRID ואיך מאבחנים את זה?
ARFID מוגדר כדפוס התנהגות המתבטא בצימצום מזון מבחינת המגוון (לדוגמא, הימנעות ממאכלים מסוימים) או צימצום הנפח הנצרך (לדוגמא, הגבלה של כמויות), כשלהפרעה זו יש השלכות רפואיות ופסיכולוגיות נרחבות. התנהגות אכילה הימנעותית או מצמצמת של אנשים עם ARFID, משויכת לרוב לאחד או יותר מהמנגנונים הבאים: המאפיינים התחושתיים של המזון (רגישות תחושתית, למשל למרקם מסוים), פחד מהשלכות מעצם האכילה (כמו רתיעה מהקאה או חנק פוטנציאליים) או היעדר עניין באכילה או באוכל (יכול להתבטא בתיאבון ורעב מועטים או היעדר הנאה מאכילה). אבל ARFID כאבחנה אינה "רק" אכילה בררנית או דילוג על ארוחות מידי פעם. בכדי לענות על הקריטריונים לאבחנה זו, דפוס האכילה של אותו אדם צריך להיות קשור להשלכות שליליות משמעותיות הכוללות לפחות את אחד מהבאים: ירידה משמעותית במשקל, עצירה בגדילה, חסכים תזונתיים, תלות בהזנה חיצונית (כמו זונדה או תוספי מזון עשירי קלוריות) וליקויים פסיכולוגיים.

במה ההפרעה שונה מהפרעות אכילה אחרות?
ARFID הינה אבחנה שונה מאנורקסיה, בולימיה, הפרעת אכילה בולמוסיות והפרעות אכילה ספציפיות אחרות. ההבדל המרכזי באבחנה הוא סיבת הצמצום וההימנעות של האכילה שאינה נובעת מדאגות ביחס למשקל או לצורת הגוף. דאגות מסוג זה לרוב נעדרות או שהינן בטווח הסביר. בנוסף, המטופלים המציגים פרופיל אופייני ל-ARFID  והם בעלי משקל נמוך, עשויים להפגין חוסר שביעות רצון מהיותם כה רזים ולהרגיש גאווה ושמחה כאשר הם עולים במשקל במהלך הטיפול, בניגוד למטופלים המאובחנים עם הפרעות אכילה אחרות. יתרה מכך, המאכלים המועדפים עליהם פעמים רבות הינם עתירי קלוריות, עתירי שומן ופחמימות ולרוב ימנעו דווקא ממאכלים מסוג ירקות ופירות.

איך מטפלים?
טיפול ב-ARFID  יהיה ממוקד וקצר מועד. הטיפול במרפאתנו הינו לפי גישת CBT-AR
(Cognitive behavioral Therapy for Avoidant/Restrictive food Intake Disorder)

שלב ראשון:

השלב הראשון בטיפול, מתמקד בסיוע למטופל ולבני משפחתו ללמוד יותר על המשמעות של ההפרעה ועל הביטוי הספציפי אצל כל מטופל. בתוך כך, מושם דגש על החשיבות מבחינה גופנית ורגשית להשגת שינויים הקשורים בהתנהגות האכילה. שלב זה מתחיל בחלק פסיכו- חינוכי על מאפייני ההפרעה והמנגנונים השונים המובילים להתפתחותה. כחלק מתהליך זה, נבנית, בשיתוף עם הילד המטופל והוריו, הבנה ספציפית של ההפרעה הממשיגה את התפתחות דפוסי האכילה וההימנעות הייחודיים לכל מטופל. בחלק זה מושם דגש על המאפיינים הביולוגיים אשר יכולים לעמוד בבסיס רגישות תחושתית או ההיעדר עניין והנאה באכילה וכן זיהוי והמשגת דפוסי החשיבה אשר מובילים ומשמרים את מעגלי ההימנעות וקשיי האכילה. 

בנוסף לכך, תעשה התערבות תזונתית ראשונית של ניטור אכילה אשר בעזרתה ייקבעו השינויים הנדרשים ליצירת סדר יום ושגרת אכילה מותאמת יותר. כמו כן, שלב זה כולל ארוחה טיפולית בה יינתנו ויתורגלו כלים ואסטרטגיות המסייעות בהגדלת נפח הארוחות בבית.

שלב שני:

שלב הטיפול השני מתמקד בהגדלת נפח ומגוון האכילה לצורך הגעה למשקל תקין. בנוסף, תעשה למידה משותפת המותאמת לדפוסי האכילה של כל מטופל, באשר לאופן בו ניתן למנוע או לשפר חסכים תזונתיים באמצעות תזונה מגוונת הכוללת את חמשת קבוצות המזון הבסיסיות. בשלב זה, מתחילה עבודה על הגדלת הגמישות באכילה והרחבה הדרגתית של התפריט. תהליכים אלו נעשים באמצעות הוספת מזונות "דומים", הוספת מזונות אשר נתפסים על  ידי המטופל כ"נסבלים", החזרה של מאכלים אשר נאכלו בעבר ונזנחו והגברת תדירות האכילה של מזונות שנאכלים בתדירות נמוכה.

שלב שלישי:

זהו השלב שמהווה את החלק המרכזי והעיקרי של הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי ב- ARFID. נעשית התמקדות מעמיקה במנגנון המרכזי אשר הוביל להתפתחות הפרעת האכילה אצל המטופל ומשמר את קיומה. עבור כל אחד משלושת המנגנונים, קיימת תכנית התערבות ייחודית ומותאמת. העבודה הטיפולית נעשית באופן היררכי על כל מנגנון בנפרד, ונקבעת על פי רמת החומרה הפגיעה של כל מנגנון. עבור כל אחד מהמנגנונים, העבודה הטיפולית מתבססת ברובה על אסטרטגיות של חשיפה הדרגתית לצורך הגדלת הנפח ולאחר מכן לצורך הגדלת המגוון. מטרה טיפולית נוספת בשלב זה, הינה העברת אחריות על האכילה אל המטופל, בהתאם לגילו ולשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא,  לאחר שהגיע למשקל תקין ויציב ובילדים עלייה במשקל שמאפשרת גדילה והתפתחות תקינה.

שלב רביעי:

השלב המסכם של הטיפול - מתמקד בהערכה של התקדמות המטופל ומוכנותו לסיום טיפול. בתוך כך, מושם דגש נרחב על בנייה משותפת של תכנית למניעת חזרה של דפוסי האכילה וההימנעות הקודמים, זיהוי "דגלים" אדומים המצביעים על חזרה לדפוסים אלו וכן בניית מעגלי תמיכה לצורך שמירה על ההישגים והתמודדות עם קשיים עתידיים.

אילו מטופלים מגיעים לטיפול במרפאה?
רבים מהמטופלים במרפאה הם בני נוער הפונים ביוזמתם לקבלת טיפול, בעיקר בשל פגיעה חברתית וקושי לקחת חלק בפעילויות עם בני גילם המערבות אכילה, כמו קושי לצאת לטיולים הכוללים אכילה משותפת מחוץ לבית, או על רקע חוסר ביטחון גופני- חוויה שאני קטן ורזה בהשוואה לחברי. רבים מהנערים והנערות הללו למדו לאורך השנים להתעלם מאיתותי הרעב והשובע של הגוף, ומרבית מהעבודה הטיפולית מתמקדת בזיהוי סימנים אלו וביסוס הרגלי אכילה תקינים.

בנוסף מטופלים במסגרת המרפאה ילדים צעירים יותר, המופנים בשל עצירה בגדילה. ילדים אלו לרוב מציגים נוקשות באכילה ובררנות גבוהה - אכילת מגוון מצומצם של מזון המתבטא בצריכה קלורית ירודה וקבוצות מזון שלמות שאינן נכללות בתזונתם, כגון פירות, ירקות, מוצרי חלב ובשר. קבוצה משמעותית נוספת בגילאים אלו, הינה של ילדים המפגינים בררנות על רקע מחלה גופנית בעלת השלכות על תזונתם (צליאק למשל).
במרפאה מתקבלים ילדים החל מגיל 6 (מכיתה א').

לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם המרפאה להפרעות אכילה במרכז שניידר לרפואת ילדים בין הימים א'-ה' בין השעות 8:00 – 14:00 באמצעות טלפון: 03-9253582 או באמצעות דוא"ל:

עדי שמיע עצמון, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית ונופר ואליק, דיאטנית MAN
המרפאה להפרעות אכילה, היחידה לטיפול ב- ARFID  (Avoidant/Restrictive food Intake Disorder),
מרכז שניידר לרפואת ילדים