בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה: המלצות מרכז שניידר כיצד להתמודד עם חרדה אצל ילדים

חשוב להדגיש כי תחושות הלחץ והדאגה הן נורמליות למצב, משותפות להרבה ילדים וכאשר הורים משדרים בטחון ושליטה לצד המתח והדריכות, רוב הילדים יקבלו זאת בהבנה. בנוסף מומלץ:
 
לאפשר לילדים לשאול שאלות על המצב: 
לאפשר לילדים לשאול שאלות ולהעלות חששות לגבי המצב. לשדר ששאלות ופחדים הם לגיטימיים במצבים כאלה ולהראות שההורה לא נלחץ מהן. יש לזכור שילדים קולטים יותר את הטון שבו המבוגר עונה להם ופחות את המסר המילולי. כך למשל אם ילד אומר שהוא מפחד להידבק בקורונה - חשוב שההורה יענה באופן רגוע שלדעתו הדבר לא מסוכן, מבלי לכעוס או לשדר לחץ.
 
להמנע מהצפה של דיווחי חדשות:
מכיוון שאנחנו מוצפים בדיווחים באינטרנט, בטלויזיה וברדיו חשוב לא להציף את הילדים בחדשות, תמונות ופרשנויות באופן בלתי פוסק. כמובן שאין צורך להסתיר מילדים את המצב, אך חשוב להמנע מחשיפה מתמשכת ובלתי פוסקת של ידיעות מדאיגות ומראות קשים בכלי התקשורת. 
 
להרגיע באופן שקול:
במסגרת מתן המידע, לא מומלץ לומר שאין שום סכנה או שבטוח במאה אחוזים שהכל יהיה בסדר, אלא לשדר שכל הפעולות האחראיות שנדרשות מהמצב נעשו. יש להתאים את ההסבר לגילו של הילד, למשל- שמשרד הבריאות, העירייה וכל שאר הגורמים מטפלים במצב ומחליטים כיצד לנהוג בצורה שקולה. אם הילד חרד במיוחד חשוב לא להיבהל ולא לנסות להרגיע בלי הרף, כי זה יכול לגרום ללחץ נוסף.

יש להסביר שכרגע כולם נמצאים במתח מסוים ושהסכנות נבדקות כל הזמן על ידי ההורים והגורמים המתאימים. בנוסף למענה זה מומלץ בתקופות מתוחות ליזום פעילות שמסייעת להסיח את דעתם של ילדים ולכוונם לאפיקי פעילות אחרים. ידוע שמשחקים, צפייה בסרטים, פעילויות יצירה או בישול וכל עיסוק מהנה עוזרים מאוד להפגת מתח ומסייעים לילדים להפנות את תשומת הלב שלהם למקומות פחות מלחיצים.

מתן מידע:
במידת הצורך מומלץ להסביר לילדים על שמירת הגיינה מותאמת הנדרשת למניעת הדבקות. כך למשל חשוב להסביר ולהדגים כיצד יש לזכור לרחוץ ידיים וכיצד לכסות את הפה והאף בזמן שיעול או התעטשות. 

לשמור על שגרת החיים בהתאם לשיקול הדעת ההורי והנחיות משרד הבריאות:
חשוב מאוד לאפשר לשגרת החיים להימשך כסדרה. אפשר לומר לילד שזה בסדר שהוא מרגיש חשש, אך שאנחנו לא מבטלים פעילויות בגלל זה ולא נותנים לחרדה לנהל את חיינו מעבר למה שמוגדר על ידי הגורמים האחראים.

ילדים בבידוד:
בידוד יכול לעורר חששות ודאגות נוספות וכן שעמום ותסכול.
כך שבנוסף להצעות למעלה, מומלץ להסביר לילדים שהבידוד הוא אמצעי זהירות שמיועד להגן עליהם ועל אחרים. חשוב להסביר לילדים שנדרשים לבידוד שמצב זה אינו מעיד על כך שהילד או משפחתו חולים.
במקרה הצורך, אם ירגישו שלא בטוב, ניתן יהיה לפנות ליעוץ רפואי וטיפול.

בידוד של שבועיים הוא זמן לא קצר לכן רצוי לתכנן תקופה זו: חשוב לארגן סדר יום של פעילות בבית, לנסות להמשיך בשגרת לימודים, לאפשר פעילות גופנית מתוכננת, פעילות משחקית מתוכננת וכן זמן מסכים מוגדר ומותאם לגיל הילד ולאפשרויות התעסוקה האחרות שקיימות עבורו.

דני לוטן הוא פסיכולוג קליני ומנהל מרפאת חרדה במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים