מה חשוב לדעת על בררנות אכילה בגיל הרך

אכילה בררנית מאופיינת בחוסר נכונות לאכול מזונות לא מוכרים או לנסות מאכלים חדשים, צמצום סוגי המאכלים, או העדפה למזון בטעם או מרקם מסוים. בררנות אכילה בילדים, עשויה לפגוע באיכות החיים של המשפחה כולה, ובמקרים בהם קיימת בררנות קיצונית, היא יכולה להוביל להתעסקות רבה סביב אוכל, מאבקי כוחות, ואף עלולה להוביל לבעיות בריאות וחסרים תזונתיים משמעותיים. בררנות יכולה להופיע כחלק מההתפתחות וכך גם לחלוף. אך במצבים מסויימים היא עשויה להעמיק או פשוט להישאר. קשיים התפתחותיים שונים באים לידי ביטוי גם עם בררנות, אם על רקע תחושתי, קושי בשינויים ומעברים או קשיים במיומנויות אוראליות סנסומוטוריות.

כהורים, חשוב לנו מאד שהילד יאכל אוכל בריא, מגוון ומזין, כך אנו רגועים שהוא מקבל את כל המרכיבים התזונתיים החיוניים ויוכל להמשיך להתפתח ולגדול. לכן, מול ילד שאינו אוכל מגוון מקבוצות מזון השונות, אנו עשויים לחוש מצוקה ודאגה. אכילה בררנית עלולה להציף תחושות של אשמה או חוסר מסוגלות, ולהעלות בנו משפטים כמו "מה לא טוב באוכל שלי...", "למה הוא לא אוכל לי?". בסיטואציות מעין אלו לעיתים קרובות זמן הארוחה מלווה במאבקי כוח רבים וקשיים רגשיים.

על מנת שהילד יתגייס לשתף פעולה, להיענות, להיפתח ולגוון במאכלים, הוא צריך שגרה. סדר יום מאורגן וקבוע, יהיה שותף בהכנת האוכל ועריכת השולחן, ליהנות מחוויה נעימה ולהיפתח להתנסויות חדשות של טעימת מאכלים מגוונים

המלצות לשמירה על שגרה וסדר יום:

• הילדים שלנו רגועים יותר בשגרה, רצוי שזמני הארוחות יהיו קבועים.
• משך הארוחה (40-30 דקות).
• שמירה על מרווחים בין הארוחות (כ- 3 שעות), תאפשר לילד לפתח תחושת רעב לקראת הארוחה הבאה.

חשוב לזכור:

• הילד יאכל בעת שהוא מוכן ורוצה.
• בכל ארוחה נציע 3-2 אפשרויות לבחירת מאכלים, בכדי לאפשר תחושת שיתוף ושליטה, כאשר האפשרויות יכללו מזונות שהוא אוהב לצד מזונות שלא אוכל מתוך התפריט הביתי.
• במידה והילד לא רוצה לאכול, יש לכבד את הסירוב שלו, ייתכן ועדיין לא רעב וייתכן ולא חש נח עדיין לאכול אוכל פחות מוכר. מומלץ שלא להציע לו מזונות חלופיים, חשוב שהילד יבין שיש כללים וגבולות מוסכמים בהתנהלות הארוחה.
• מומלץ להקפיד על ארוחות ללא הסחות דעת כמו טלוויזיה, טלפונים ניידים וטאבלטים. כאשר הילד אוכל ללא הסחות, הוא פנוי יותר להתנסויות חדשות וממוקד בארוחה.

המלצות לחשיפה:

השתתפות בארוחה משפחתית חושפת את הילד למגוון רחב של מאכלים, הארוחה מאפשרת חשיפה לחוויות תחושתיות מגוונות כמו ריח התבשילים, הנאה מצבעיהם המגוונים של מגוון ירקות חתוכים, נגיעה בצלחות ההגשה של האוכל, הסלטים או המטבלים בכדי להעבירן מאחד לשני ועוד.

מעורבות של הילד בהכנת הארוחה, מאפשרת לו להיות שותף פעיל. הוא נחשף למגוון התנסויות, יכול לגעת ולחוש את האוכל, דבר המאפשר לו להעז ולטעום. ניתן לקחת אותו לקניות אוכל, ולבחור איתו יחד מבין המגוון המוצע, לדוגמה: באיזו צורה של פסטה לבחור. הילד יכול לעזור בארגון הקניות עם ההגעה הביתה, בהכנת האוכל, שטיפה וקילוף הירקות לתבשילים, הגשת הצלחות המרכזיות לשולחן, פינוי השולחן, פינוי שאריות אוכל ואשפה, העמסת מדיח, שטיפת כלים וכדומה, כמובן בהתאם לגילו ויכולותיו.

מומלץ להגיש האוכל בצורה מעניינת ומושכת. לדוגמא: את הגבינה והירקות ניתן לסדר בצורה של פרצוף על פרוסת לחם או חביתה.

מומלץ לשנות את אופן ההגשה של המוצרים, בטטה נוכל להגיש כצ'יפס או פשטידה, רצועות או קוביות, לחם אפשר להגיש כצנימים או טוסט, מפורר בתוך גבינה, או להכין עם הילד "עוגת גבינה" וכדומה.

למזון חדש דרושות חשיפות חוזרות. כך נאפשר לילד לפתח את הטעמים שלו, בקצב שלו.

זכרו כי זיהוי, וטיפול נכון בגיל צעיר, חיוניים למניעת השלכות לטווח הרחוק.

מרפאת בררנות אכילה במרכז שניידר פועלת במסגרת מרפאה אכילה והאכלה של מחלקת אשפוז יום במרכז שניידר, ובה מטופלות משפחות בטיפול קבוצתי. ההורים, נפגשים לשיחה עיבוד ולמידה המובלים על ידי פסיכולוגית התפתחותית, והילדים, יושבים למפגש משחקי עם דיאטנית ומרפאה בעיסוק. מטרות העבודה עם הילדים, הן בניית גמישות בגישה לאוכל, חשיפה למאכלים ובכלל להכיר מחדש את האוכל ולהתחבר עימו. זו גם הזדמנות עבורנו להעמיק את ההבנה למקור הקשיים של הילד, ובמידת הצורך להמליץ על טיפולי המשך בתחומים השונים.

דקלה ברק - מרפאה בעיסוק, מאיה חן - פסיכולוגית התפתחותית, מגי קולה - דיאטנית קלינית וד"ר שי ארליך - מנהל מרפאת בררנות אכילה במרכז שניידר לרפואת ילדים