מנינגוקוק - החיידק האלים

חיידק המנינגוקוקוס, או בשמו העממי – "החיידק האלים" - נמצא בלוע של כ־20% מהילדים. ברוב המוחלט של המקרים הוא נשאר שם מבלי לגרום למחלה. אולם אותו חיידק עלול להפוך לאלים לאחר דגירה הנמשכת בין יומיים לשבוע - ולגרום להופעתו של זיהום חודרני, המתפשט במהירות בשתי צורות עיקריות: מנינגוקוקסמיה – זיהום הדם על ידי החיידק (אלח דם), עם פגיעה רב־מערכתית מהירה וחמורה; מנינגיטיס – דלקת קרום המוח על ידי החיידק.

האם זה מסוכן?
מאוד. זיהום בדם יוביל למוות בכ־5% עד 15% מהמקרים, לעומת כ־5% תמותה מדלקת קרום המוח.

איך נדבקים בחיידק?
בני האדם הם היחידים הנושאים את חיידק המנינגוקוקוס, שהינו מדבק מאוד. ההדבקה עצמה מתרחשת במגע ישיר, דרך רסיסי רוק או הפרשות האף. די בשיעול או עיטוש בודדים כדי להעביר את החיידק מאדם לאדם. לכן, חולה בחיידק מועבר מייד לחדר מבודד.

האם מערכת החיסון שלנו יכולה להתגבר על החיידק?
כאמור, רק במספר קטן של מקרים חודרים החיידקים למחזור הדם וגורמים למחלה קשה ולעתים אף קטלנית. בשאר המקרים שבהם החיידק מצוי בלוע, יוצרת מערכת החיסון נוגדנים כנגד החיידק ומביאה לעמידות כנגד התפשטות החיידק. מחקרים הראו שכבר כשבועיים לאחר הגעת החיידק לרקמות הלוע ניתן לראות תגובה של יצירת נוגדנים מגינים נגדו.
 
מהם התסמינים להתנהלות אלימה של החיידק?
מנינגוקוקסמיה (זיהום בדם) עשויה להתאפיין בתסמינים הבאים: חום גבוה, ירידה ברמת ההכרה, ישנוניות, כתמים אדומים־כחולים על פני העור הנראים כמו שטפי דם ואינם נעלמים בעת לחץ עליהם. בהמשך, לחץ הדם יורד והילד אינו מגיב, גם אם קוראים לו בשמו. במקרים מסוימים הילד יסבול מפרכוסים או מנשימה מהירה. במקרה של דלקת קרום המוח, הסימנים הבולטים יותר הם עקב פגיעה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת התקשות בעורף ולעתים פרכוסים וירידה ברמת ההכרה. בזיהום בדם ההידרדרות מהירה יותר בהשוואה לדלקת קרום המוח.

איך צריכים להגיב  לתסמינים?
במקרה שמופיעים סימנים אילו או חלקם, נוסף על חום, יש לפנות בדחיפות לרופא הילדים ואף לחדר מיון. בית החולים ידווח על המקרה למשרד הבריאות, והמשרד יערוך חקירה אפידמיולוגית וייתן טיפול אנטיביוטי מונע לאנשים שהיו במגע הדוק עם הילד החולה בשבוע שקדם להתפרצות מחלתו.

איך מאבחנים מחלה הנגרמת ממנינגוקוקוס?
ילד עם סימנים מחשידים ייבדק בחדר המיון בידי רופא, ובמידת הצורך יבוצע הליך הקרוי "בירור זיהומי מלא" הכולל: בדיקות דם, בדיקת נוזל שתן, ובדיקת נוזל שדרה לשם איתור החיידקים. לאחר מכן, אם יש בסיס לחשד, הילד יאושפז במחלקה בחדר מבודד לקבלת טיפול רפואי.

מהו הטיפול כנגד פעילותו האלימה של החיידק?
הטיפול המיידי ניתן באנטיביוטיקה  לווריד, כאשר רוב זני המנינגוקוקוס רגישים לפניצילין. נוסף על כך, יקבל הילד טיפול תומך לפי צרכיו וחומרת מחלתו תוך מעקב אחר התפתחות סיבוכים שונים עם התקדמות המחלה.
 
מה גורם לחיידק הרדום להפוך לאלים?
מתוך כל הילדים הנושאים את החיידק בישראל מאובחנים בכל שנה כמה עשרות ילדים  שלקו במחלה, ואין לנו תשובה ברורה למה דווקא בהם החיידק התנהל באלימות. נראה שלחיידק עצמו זנים ברמות שונות של אלימות. יש ילדים עם הפרעה מסוימת במערכת החיסונית המפריעה לתגובת הגוף לחיידק. יש גם אנשים שגורמי ההגנה בגופם חלשים יותר למלחמה בחיידק, ולכן הם חשופים יותר. פעמים רבות קשה להסביר מדוע ילדים בריאים לחלוטין, שלא סבלו מבעיות זיהומיות, לוקים לפתע במחלה.

האם יש חיסון נגד החיידק?
קיימים חיסונים נגד מספר זנים של החיידק, אשר מומלצים בישראל לחולים עם הפרעות במערכת החיסון, כגון הפרעות הפרעה בייצור נוגדנים, חוסר טחול או פגיעה בתפקוד הטחול. החיסון מומלץ גם למטיילים הנוסעים לארצות מתפתחות, ובפרט לאפריקה, בהן נפוץ החיידק.
 
האם בני משפחתו של הילד החולה צריכים לקבל טיפול מונע?
מי שהיה במגע קרוב עם הילד נמצא בסיכון להידבק במחלה ולכן יקבל את הטיפול המונע בתרופה אנטיביוטית. בכל מקרה אין לתת אנטיביוטיקה לילד שלא נבדק אצל רופא.

מהם סוגי המנינגוקוקוס?
חיידק המנינגוקוקוס כולל 13 זנים שונים, מהם 5 הגורמים למרבית התחלואה. מעטפת החיידק, מכילה רב־סוכרים (פולי־סכרידים), העוזרים להבדיל בין המינים השונים ומאפשרים לפתח חיסונים כנגד חלק מהזנים.  לזן הידוע בשם B, השכיח ביותר בילדים, יש סוג מעטפת המקשה על יצירת חיסון נגדו לעומת שאר הזנים שהמעטפת שלהם מאפשר יצור חיסונים בצורה קלה יחסית. 

מהו שיעור הנשאים של החיידק באוכלוסייה?
חמישה עד עשרה אחוזים מהמבוגרים הם נשאים שקטים של זנים שונים של חיידקי המנינגוקוקוס. כשליש מהנשאים ישאו את החיידק בגרונם עד 16 חודשים מרגע ההדבקות . בילדים מתחת לגיל 4 שנים, אחוז הנשאות נמוך מאוד –פחות מאחוז בודד. בסביבות גיל 20  שיעור הנשאות גבוה - כ־20%  מהצעירים משמשים כנשאים של החיידק. לאחר גיל  זה חלה ירידה בכמות הנשאים.

האם גם מערכת החיסון של תינוקות יכולה להתגונן מהחיידק האלים?
תינוקות שזה אך נולדו מקבלים נוגדנים כנגד מנינגוקוקוס מהאם ונמצא שכמחצית מהתינוקות נושאים נוגדנים מגינים מפני אחד מזני החיידק. בטווח הגילאים שבין חצי שנה לשנתיים חלה ירידה בכמות הנוגדנים, אך החל מגיל שנה הגלגל מתהפך  ויש  עלייה הדרגתית בכמות הילדים עם נוגדנים שאותם הם עצמם  ייצרו.

מה שכיחות התחלואה מהחיידק האלים?
מידי שנה יש בישראל 10 עד 15 זיהומים חודרניים מחיידק המנינגוקוקוס, מהם כשני שלישים יתבטאו בדלקת קרום המוח וכשליש כאלח־דם (מנינגוקוקסמיה). שיעור התחלואה בזיהומים חודרניים מהמנינגוקוקוס בילדים הוא כ־2 לכל 100,000 ילדים.

האם  החיידק מסוכן יותר לילדים?
התפרצות אלימה של החיידק עלולה להתרחש בכל גיל,  אולם שיעור הילדים הקטנים שנפגעים מהחיידק, בגילאי שנה עד ארבע, הוא כ־25% מכלל הנפגעים. גם מתבגרים ומבוגרים צעירים חשופים יותר להתנהלות אלימה של מנינגוקוקוס.

האם ייתכנו נזקים וסיבוכים לאחר ההחלמה?
10 עד 20 אחוזים מהחולים יסבלו מסיבוכים ארוכי טווח, כשנפוץ ביותר הינו איבוד שמיעה עקב דלקת הפוגעת בעצב השמיעה. סיבוכים נוספים:  נזקי עור שונים, נזקים לגפיים עקב חוסר באספקת דם ובעיות עצביות שונות.

 
 
פרופ' שי אשכנזי הוא מנהל מחלקת ילדים א'  ומומחה למחלות זיהומיות במרכז שניידר לרפואת ילדים