המלצות מומחי מרכז שניידר לקיץ בריא ובטוח

בעונת הקיץ שכיחות יותר מחלות זיהומיות של מערכת העיכול הנגרמות על ידי וירוסים וחיידקים. הטמפרטורות הגבוהות תורמות להתרבות חיידקים במזון, במיוחד במסעדות ובדוכני מזון במוקדי בילוי. כתוצאה מכך, ילדים רבים עלולים לסבול משלשולים, הקאות והתייבשות. חשוב לזכור כי תינוקות וילדים צעירים רגישים במיוחד, הן מבחינת הסיכוי להידבק והן מבחינת הסיכון להתייבשות. אחוז המים בגופם גבוה יחסית ועומד על כ-70 אחוזים ממשקל הגוף, לעומת כ-50 אחוזים במבוגרים.

לצורך מניעה, יש להקפיד על היגיינה: רחיצת ידיים לאחר שימוש בשירותים, לאחר החלפת חיתול ולפני ואחרי אכילה. בנוסף, מומלץ להימנע מצריכת מזון שעמד זמן ממושך בחום או מחוץ לקירור. בעת רחצה בבריכה, יש לוודא הקפדה על תנאי תברואה נאותים וחיטוי מתמשך של המים.

במקרה של שלשולים והקאות, עיקר הטיפול הוא בהחזרת נוזלים למניעת התייבשות. גם במצבים של שלשול חריף, מומלץ להמשיך בתזונה הרגילה, הנקה או פורמולה, ללא צורך בדילול או שינוי. ניתן להיעזר בתמיסות מלחים לשתייה (oral rehydration solution, כגון הידרן או מינרלי), אשר מפחיתות את הצורך בעירוי נוזלים. כאשר מדובר בשלשול תכוף (מעל 8 פעמים ביום), הקאות מרובות, תינוקות מתחת לגיל חודשיים, ילדים עם מחלות רקע, חשד לדיזנטריה (חום גבוה ושלשול דמי) או סימני התייבשות (ישנוניות או מיעוט שתן), יש לפנות לרופא ילדים.

פגיעות חום

ילדים רגישים יותר ממבוגרים להשפעות של חום קיצוני. החשיפה גבוהה במיוחד בקיץ הישראלי, בעת שהייה בים, בבריכה או בטיולים. פגיעות חום מתרחשות כאשר ייצור החום בגוף או החום הסביבתי עולים על יכולת הקירור הטבעית של הגוף. מכת חום, הצורה החמורה ביותר, מתבטאת בתחילה בכאב ראש, חולשה, בחילות, הקאות ועלייה קלה בחום הגוף. בהמשך, חום הגוף עלול להגיע למעל 40 מעלות, לצד ישנוניות, נשימה מהירה ואף פרכוסים.

כדי להפחית את הסיכון, יש להקפיד על שתייה מרובה, להימנע מפעילות גופנית בשעות החמות, לחבוש כובע וללבוש בגדים קלים. חשוב במיוחד שלא להשאיר ילדים ברכב סגור, גם לא לזמן קצר. במקרה של חשד למכת חום, יש להזעיק עזרה רפואית מידית ובמקביל להתחיל בקירור: הפשטת בגדים, מעבר למקום מוצל או ממוזג והרטבת הגוף במים קרים. אם הילד בהכרה, יש לעודד שתייה.

שכחת ילדים ברכב

בשל רגישותם הגבוהה של תינוקות ופעוטות לחום, הסיכון לפגיעה חמורה ברכב סגור גבוה במיוחד. מומלץ להשתמש באמצעים טכנולוגיים למניעת שכחה. חשוב לדעת כי ברכב החונה בשמש בטמפרטורה חיצונית של 35 מעלות, החום הפנימי עלול להגיע ליותר מ-50 מעלות בתוך כ-20 דקות, ולמעלה מ-65 מעלות בתוך כ-40 דקות.
   

חשיפה לשמש

מלבד הסיכון לפגיעות חום, חשיפה ממושכת לקרינת השמש מזיקה לעור הילדים. כוויות שמש בילדות מעלות את הסיכון להתפתחות סרטן עור בגיל מבוגר. לכן מומלץ לצמצם חשיפה, בעיקר בשעות הצהריים שבהן הקרינה בשיאה.

בעת שהייה ממושכת בשמש, יש להגן על העור באמצעות מסנני קרינה בעלי מקדם הגנה גבוה (SPF מעל 30), למרוח מחדש כל כשעתיים ולאחר מגע עם מים, וכן להקפיד על חבישת כובע.

עקיצות יתוש

במהלך הקיץ הילדים מבלים יותר זמן בחוץ, לרוב בלבוש קל, ולכן חשופים יותר לעקיצות יתושים. אמנם ברוב המקרים אין מדובר בנזק משמעותי, אך העקיצות עלולות לגרום לאי נוחות ולעיתים אף לזיהום משני.

למניעה, ניתן להשתמש ברשתות לחלונות ובתכשירים דוחי יתושים המכילים DEET או פיקרדין (אין להשתמש בתינוקות מתחת לגיל חודשיים). במקרה של עקיצה, ניתן להקל באמצעות קירור המקום, מריחת אלוורה או שימוש בתכשירים אנטי-היסטמיניים כמו פניסטיל להפחתת גרד ואי נוחות.

קדחת הכתמים

מדובר במחלה זיהומית הנגרמת על-ידי חיידק מסוג ריקציה ומועברת באמצעות עקיצת קרציות. קדחת הכתמים הים-תיכונית (MSF) שכיחה בעיקר בקיץ, כאשר גם הקרציות וגם בני האדם פעילים יותר בטבע. התסמינים כוללים חום, כאבי ראש ופריחה, ולעיתים גם כאבי שרירים, הקאות ושלשולים. ללא טיפול, המחלה עלולה להיות מסכנת חיים, ולכן בכל חשד יש לפנות לרופא.

הכשת נחש

נחשים פעילים לאורך כל השנה, אך פעילותם עולה מהאביב ועד הסתיו, ובמיוחד בתחילת הקיץ ובשעות הערב. בישראל מדווחות כ-300 הכשות בשנה, רובן על ידי נחש הצפע המצוי. על מנת להפחית סיכון, יש להימנע משהייה או חיפוש במקומות מועדים כמו ערימות פסולת, גזם, מחסנים ושיחים. במקרה של מפגש עם נחש, יש להתרחק בזהירות ולהימנע מכל ניסיון ללכוד אותו.

הכשה מתבטאת לרוב בשתי נקודות סמוכות, עם נפיחות, אודם ולעיתים דימום המתפשטים לאורך הגפה, לצד כאב ולעיתים נימול. ייתכנו גם תסמינים כלליים כמו חיוורון, הזעה, סחרחורת, שינויים בדופק, כאבי בטן או הקאות. נפיחות בשפתיים או נימול סביבן עשויים להעיד על תגובה אלרגית ודורשים טיפול דחוף. בילדים צעירים הסיכון להרעלה משמעותית גבוה יותר.

במקרה של הכשה, יש להזעיק מיד עזרה רפואית. יש להימנע ממאמץ כדי לא להאיץ את פיזור הארס, לא לקשור חוסם עורקים, לא למצוץ את הארס ולא לקרר או לחמם את האזור. אם ההכשה אירעה במקום מרוחק, ניתן לחבוש בתחבושת אלסטית סביב האזור (10 ס"מ מעל ומתחת). חשוב לנסות להזעיק סיוע למקום ולא להתפנות עצמאית, ובמידת האפשר לתאר את מראה הנחש לצוות הרפואי.

צריבת מדוזות

בעת בילוי בים, ילדים עלולים להיפגע מצריבת מדוזה. הצריבה מלווה בכאב, גרד, שלפוחיות ולעיתים ירידה בתחושה באזור הפגוע. במקרה כזה, יש לשטוף את המקום במי ים או חומץ (ניתן לקבל מהמציל), ולא במים מתוקים. ניתן להקל על הכאב באמצעות קירור ומשככי כאבים.

 

סכנת טביעה

למניעת טביעה, יש להקפיד על השגחה צמודה בילדים, במיוחד בגיל הרך, ולשקול שימוש באמצעי ציפה גם בקרב ילדים גדולים שאינם מיומנים בשחייה. יש לוודא נוכחות מבוגר ושמירה על קשר עין רציף. תינוקות ופעוטות עד גיל 4 נמצאים בסיכון מוגבר בשל מבנה הגוף (מרכז כובד גבוה), ולכן גם מים רדודים עלולים להיות מסוכנים עבורם. בנוסף, מודעותם לסכנה ויכולתם להתמודד איתה מוגבלות. גם בני נוער נמצאים בסיכון, בשל נטייה להערכת יתר של יכולותיהם והתנהגות אימפולסיבית. לכן, אין להיכנס לים או לבריכה ללא מציל.

דלקת אוזן חיצונית

השהייה המרובה בבריכות במהלך הקיץ עלולה להוביל לחדירת מים לתעלת האוזן ולהתפתחות דלקת אוזן חיצונית. התסמין הבולט הוא כאב ורגישות, בעיקר בלחיצה על האזור הקדמי של תנוך האוזן (הטראגוס). מלבד חשיפה למים, דלקת זו עלולה להיגרם גם מניקוי יתר של האוזן באמצעות מקלות צמר גפן, ולכן מומלץ להימנע מכך. הטיפול כולל לרוב טיפות אוזניים המכילות אנטיביוטיקה וסטרואידים, המביאות לשיפור מהיר. במקרים חוזרים, ניתן לשקול שימוש באטמי אוזניים בזמן רחצה בבריכה.