לחיות עם אסתמה

בזכות הטיפול המונע המקובל כיום, חל שיפור משמעותי בבריאותם ובאיכות חייהם של המטופלים הסובלים מאסתמה. לחולי אסתמה מומלץ להיות במעקב מסודר וקבוע אצל רופא המשפחה או אצל רופא ריאות, כדי למנוע החמרות במחלה.

מהן הסימפונות?
מערכת הנשימה מתחילה בפה ובאף, ומהם עובר האוויר לגרון ובהמשך לקנה הנשימה. הקנה מתפצל לשני צינורות נשימה ראשיים (סימפונות), ימני ושמאלי – אחד לכל ריאה. בכל ריאה, צינורות אילו מתפצלים לצינורות קטנים יותר, הנחלקים לצינורות קטנים עוד יותר. עמוק בתוך הריאות, צינוריות האוויר דקות מאוד ומסתיימות באשכולות של בועות אוויר מיקרוסקופיות הנקראות נאדיות. כל נאדיה כזאת עטופה ברשת של נימי דם, אשר בהם מתבצע חילוף הגזים - כניסת חמצן לריאה ויציאה של דו תחמוצת הפחמן.

מה קורה בגוף בזמן התקף אסתמה?
בהתקף אסתמה, השרירים המקיפים את הסימפון מתכווצים ומקטינים את קוטר הסימפון. הרירית המצפה את הדופן הפנימית של הסימפון מתנפחת. בלוטות הריר ותאי הריר מפרישים כמות גדולה של ריר סמיך לחלל הסימפון. כאשר האוויר עובר דרך הסימפונות המוצרים והמלאים בריר סמיך, הוא גורם לשיעול, לחרחורים ולקושי בנשימה או לקוצר נשימה.

בזמן ההתקף הילד מתקשה לנשום, כאשר הקושי לנשום מתגבר ומתבטא בנשימות מהירות ושטחיות, המלוות בצפצוף בולט בזמן הוצאת האוויר. המאמץ הנשימתי כולל גיוס ושימוש בשרירי עזר של בית החזה והבטן. התקפים קשים יותר מלווים בהזעה ובקושי בדיבור ואכילה. הילד עלול להגיב בבהלה למצב זה.

מהם הגורמים להופעת אסתמה?
גורמים שונים קשורים בהתפתחות אסתמה, וחלקם עדיין לא ידוע. יש ככל הנראה תפקיד חשוב לנטייה גנטית ולתורשה. עם זאת, מחקרים רבים לא הצליחו לבודד גן אחד הגורם למחלה וככל הנראה מדובר ביותר מגן אחד.

ככל הנראה קיימים גם יחסי גומלין בין חשיפה לזיהומים במהלך שנות החיים הראשונות והגנה בפני התפתחות אסתמה בהמשך.

גם להשפעות סביבתיות - כמו זיהום אוויר ומחלות נגיפיות של דרכי הנשימה - יש קשר להתפתחות אסתמה. לחומרים הגורמים לאלרגיה - כמו אבק, אבקנים של פרחים, עובש וצואה של מקקים, חשיפה לעישון ולחץ נפשי - יש תפקיד בהחמרת המחלה.

גורמים העלולים לעורר התקף אסתמה:

• זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה
• חשיפה לחומרים אלרגנים: קרדית אבק הבית, זיהום אוויר, פריחת צמחים שונים וכדומה
• עשן סיגריות (גם אם מעשנים מחוץ לבית)
• מאמץ גופני
• שינויים במזג האוויר: אוויר קר ויבש, חילופי עונות
• בכי וצחוק ממושך

מה הקשר בין אסתמה ואלרגיות?
רוב מקרי האסתמה בילדים קשורים בנטייה לאלרגיות. בחלק גדול מהמקרים מופיעה האסתמה בהקשר של נזלת אלרגית. כ־30 אחוזים מהסובלים מנזלת אלרגית מפתחים אסתמה, ורבים מחולי האסתמה סובלים מנזלת אלרגית. גם תסמינים אלרגיים אחרים כמו אסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס) ודלקת אלרגית של הלחמיות מופיעים בשכיחות גבוהה בילדים עם אסתמה. הטיפול באסתמה מחייב גם התייחסות לגורמי אלרגיה אפשריים. טיפול בנזלת האלרגית במקביל לטיפול באסתמה יביא.

האם אסתמה היא מחלת ילדים?

אסתמה היא מחלה כרונית המתחילה בדרך כלל בילדות. במקרים רבים יש הטבה ואף החלמה במהלך השנים אך בחלק מהחולים המחלה ממשיכה גם בבגרות. 

שכיחות צפצופים בשנים הראשונות לחיים הינה גבוהה וישנם מחקרים המצביעים על כך שכ 50% מהתינוקות יסבלו מצפצופים בשנים הראשונות לחייהם. עם זאת, רובם יחלימו לפני גיל בי"ס ורק במיעוט מהם התסמינים יימשכו במהלך הילדות. גורמי סיכון להימשכות התסמינים הינם- אלרגיה אישית או משפחתית ואבחנה של אסתמה בבני משפחה. 

איך מטפלים בילד עם אסתמה?

היות ואסמה הינה מחלה כרונית עם החמרות הטיפול בה מתחלק לטיפול במרכיב הכרוני ולטיפול בהחמרות:

• טיפול מונע
  מרכיב מרכזי בטיפול באסתמה הינו לא תרופתי וכולל הדרכה להימנעות מחשיפה לעישון ולאלרגנים סביבתיים.
  כיום לא קיים טיפול תרופתי המרפא את האסתמה אך קיימים תכשירים רבים המסייעים לשלוט בתסמינים ולהפחית את המרכיב הדלקתי הכרוני.
  ההחלטה בדבר הצורך בטיפול מונע תלוייה בחומרת האסתמה כשמטרת הטיפול המונע הינה – שליטה בתסמיני האסתמה וניהול אורח חיים רגיל ללא מגבלות וללא החמרות.
  בעזרת תרופות, הניטלות לאורך זמן   ניתן להפחית את מספר ההתקפים ואת חומרתם ולעיתים אף למנוע אותם. הטיפול המונע כולל בעיקר משאפים המכילים סטרואידים. סטרואידים הינם תכשירים אנטי דלקתיים, שתפקידם להפחית את התהליך הדלקתי האסתמטי –בצינורות הנשימה ובכך למנוע את התקפי האסתמה. כמו כן קיימות תרופות עם מנגנון פעולה אנטי דלקתי אחר, אשר אינן מכילות סטרואידים

• טיפול בהחמרות
  טיפול בהתקף אסתמה יכלול בד"כ טיפול משולב בתכשירים המרחיבים סימפונות ותכשירים נוגדי דלקת - בד"כ סטרואידים.
  - תכשירים המרחיבים  את צינורות הנשימה בזמן התקף - גורמים להקלה מהירה בנשימה, בצפצופים ובשיעול. מרחיבי הסימפונות ניתנים בדרך כלל באמצעות משאף או אינהלציה.
  - תכשירים המכילים סטרואידים לטיפול במרכיב הדלקתי. תכשירים אלו ניתנים במשאפים, אינהלציות, כתרופות פומיות או תרופות הניתנות בזריקה - כשצורת המתן תלוייה בחומרת ההתקף. תפקיד הסטרואידים הינו להפחית את התהליך הדלקתי ובעקבות זאת את ההחמרות.