תוכן העמוד
דלג על תוכן העמודציסטוגרפיה רטרוגרדית – הדגמה של כיס השתן
שיקוף (פלואורוסקופיה, Fluoroscopy) הוא בדיקת הדמייה שמתבצעת במכשיר רנטגן ובעזרת חומר ניגוד. הבדיקה מדגימה איברים בגוף ועקרון הפעולה שלה נסמך על העברת קרני רנטגן דרך הגוף אל מסך פלואורסצנטי רגיש.
בניגוד לצילום רנטגן רגיל שמדגים תמונה סטאטית של איברי הגוף, בדיקת שיקוף מאפשרת הדגמה דינמית של תהליכים בגוף ותיעודם בסדרה של צילומים או בסרטי וידאו קצרים.
טכניקת השיקוף מבוססת על קרני רנטגן החודרות ועוברות דרך הגוף ומאפשרות לנו להבדיל בין מבני הגוף השונים תוך כדי צפייה רציפה על מסך שמשקף פעולות שונות כגון נשימה ובליעה.
מהי ציסטוגרפיה?
ציסטוגרפיה רטרוגרדית היא בדיקת שיקוף המדגימה את כיס השתן, הקרוי גם שלפוחית השתן. הבדיקה יכולה לשלול או לאשר מומים במבנה השלפוחית והשופכה ולשלול או לאשר חשד לרפלוקס בדרכי השתן (מצב בו שתן דולף כלפי מעלה - חזרה לכליות). הבדיקה עשויה לשמש כבדיקת עזר בבעיות הקשורות למערכת השתן: זיהומים חוזרים בדרכי השתן והרחבת אגני כליה.
איך הבדיקה מתבצעת?
רופא רדיולוג מכניס צנתר עדין וגמיש לשלפוחית השתן, הצנתר (קטטר) מוחדר בתנאים סטריליים, ודרכו מזליפים לשלפוחית חומר ניגוד נוזלי שמכיל יוד, אשר מדמה את השתן ונראה היטב בשיקוף. תוך כדי השיקוף נצפה המילוי של השלפוחית ומודגם או נשלל הרפלוקס. בילדים גדולים הבדיקה עצמה מתבצעת במיטת בדיקה, בעוד שתינוקות ייבדקו בתוך ערסל מיוחד. ההורים נוכחים בזמן ההכנות ובמשך הבדיקה.
האם הבדיקה כואבת? צריך הרדמה?
לא, ציסטוגרפיה רטרוגרדית אינה כואבת. עם זאת, על אף שהכנסת הקטטר לא כואבת, עלולה להיגרם לילדים תחושה של אי נוחות מעצם הפעולה. כדי למנוע תחושה זו או פחדים, הרופאים האורולוגים במרכז שניידר מציעים לחלק מהילדים מעל גיל שנתיים להכניס את הקטטר בטשטוש (סדציה). פעולה זו מתבצעת במרפאה האורולוגית, ולאחריה הילדים עוברים את הבדיקה במחלקת הדמיה כשהם ערניים. הילד הנבדק צריך להיות ער בבדיקה, כיוון שחלק חשוב מהבדיקה כולל התרוקנות יזומה ופעילה של שלפוחית השתן, מה שדורש שהילד יהיה במצב ערני. ברוב המקרים, אין צורך בטשטוש - והבדיקה מהכנסת הקטטר ועד הזלפת חומר הניגוד מתבצעת במחלקת הדמיה.
האם יש כללים מיוחדים בנוגע לציסטוגרפיה?
כיוון שמדובר בבדיקה הכרוכה בקרינה לאזורים קרובים לאברי המין, אשר רגישים מאוד להשפעה של קרני רנטגן, מקפידים באופן מיוחד ומודגש לא לבצע בדיקות מיותרות. לפני מתן התור לבדיקה, ההורים מתבקשים למלא שאלון כדי לתת מידע מירבי על תולדות המחלה ולצרף תוצאות של בדיקות אולטרסאונד ומיפוי. השאלון ישמש ככלי לדיון משותף בין רופא רדיולוג ורופא נפרולוג.
אילו הכנות יש לעשות לקראת ציסטוגרפיה?
יום לפני הבדיקה הילד יטול אנטיביוטיקה וזאת לפי הוראות של הרופא המטפל. ילדים שמקבלים טיפול אנטיביוטי מונע באופן קבוע, יגבירו את המינון בהתאם להוראות הרופא. הילד יטול אנטיביוטיקה גם ביום הבדיקה וגם למחרת, כך שבסך הכל הוא יטול את התרופה במשך שלושה ימים.
מתי מקבלים תוצאות?
פענוח הבדיקה ייעשה על ידי רופא רדיולוג והפענוח יימצא במערכת הממוחשבת תוך כשבוע עד 10 ימים. התשובה ניתנת למשפחה על ידי הרופא המפנה או רופא הילדים ויש לתאם עמם פגישה כשבוע לאחר ביצוע הבדיקה. התשובות לא ניתנות במכון ולא נשלחות בדואר בשל חשיבות המעקב והטיפול בהמשך לבדיקה. הליך זה נעשה באופן אוטומטי בעבור לקוחות של כללית. לקוחות של קופות חולים אחרות, מתבקשים ליידע בכך את המזכירה עם ההגעה למכון והתשובה תשלח לרופא המפנה.
בדיקות שיקוף נוספות במרכז שניידר:
שיקוף מערכת הנשימה והסרעפת
שיקוף מערכת העיכול עליונה ומנגנון בליעה
שיקוף מערכת העיכול העליונה ומעבר דרך מעי הדק
וידאופלורוסקוספיה – שיקוף מנגנון בליעה מפורטת
חוקן בריום - הדגמת המעי הגס
הדגמת כליות דרך נפרוסטומיה
הבדיקה המבוצעת במרכז שניידר מיועדת למאושפזים בשניידר בלבד.
ד"ר סילביה גרוזובסקי היא רופאה רדיולוגית בכירה במחלקת הדמיה במרכז שניידר
כתבות נוספות
- מהי דלקת גרון, מה ההבדל בין דלקת גרון ויראלית לדלקת גרון חיידקית ואיך נטפל בהן?, 25.02.2024
- בדיקת אולטראסאונד מפרק ירך לילודים, 18.05.2021
- בדיקת CT: טומוגרפיה ממוחשבת, 26.04.2021
- בדיקת אולטרסאונד: תמונות באמצעות גלי קול, 26.04.2021
- דף מידע על בדיקת שיקוף, 26.04.2021
- MRI בילדים: בדיקה בשדה מגנטי, 26.04.2021
- מיפוי כדוריות דם אדומות מסומנות בילדים, 16.02.2015
- ברונכוסקופיה בילדים – צילום בדרכי הנשימה, 21.07.2014
- מיפוי מוח בילדים, 09.07.2014
- מיפוי כליות בילדים: בדיקת תפקוד ואיתור חסימות, 19.06.2014