השתלת כליה בילדים – מדריך להורים

מי מאשר תרומה להשתלה מבן משפחה?
תרומת כליה מבן משפחה מדרגה ראשונה - אב, אם, אח/ות, בן/בת, סבא, סבתא דוד/דודה - מחייבת אישור של הועדה המקומית של המרכז הרפואי שמבצע את ההשתלה. הוועדה מתכנסת לאחר שנקבעת כשירות רפואית והתאמה בין התורם ובין הנתרם. מטרת הוועדה היא להעריך את כשירותם הפסיכולוגית של התורם והנתרם, לוודא את מודעותם לתהליך שהם עתידים לעבור. הוועדה גם תשקול את סיכויי הצלחת ההשתלה לעומת הסיכונים הכרוכים בה.

מהם היתרונות של השתלה מתורם חי?
סיכויי ההצלחה של השתלת כליה מתורם חי גבוהים ב-10% מאלה של השתלה מתורם נפטר. השתלה מתורם חי מאפשרת לבצע ניתוח מתוכנן ואינה כרוכה בתלות בתרומה מנפטר או בהמתנה לקבלת איבר. לכליה מתורם חי גם נגרם נזק מועט בלבד, כיוון שמשך השימור לאחר הוצאתה מהגוף הוא קצר.

באילו מקרים מבצעים השתלה מנפטר?
השתלת כליה מנפטר נעשית כאשר לא נמצא תורם חי מתאים. בישראל ההשתלה יכולה להינתן רק לחולים המטופלים בדיאליזה. כליה מנפטר נלקחת רק לאחר קביעת מוות מוחי ורק לאחר קבלת הסכמתם של בני משפחתו.

האם סוג הדם של התורם קובע אם ניתן לבצע השתלת כליה?
זהות בקבוצות דם היא תנאי ראשון להשתלה וחייבת להיות התאמה בסוג הדם בין התורם למקבל. אי התאמה בקבוצות הדם גורמת מידית לדחיית השתל.

מהו סיווג רקמות ומה הקשר שלו להשתלת כליה?
סיווג רקמות הוא מערכת של סמנים בתאי הגוף, המאפשרת למערכת החיסון להבחין בין תא שמקורו עצמי לבין תא או רקמה מאדם זר. אנו יורשים את מערכת סיווג הרקמות מהורינו בצורה שווה   - מחצית הסמנים מכל הורה. ככל שההתאמה של מערכת סיווג רקמות בין התורם לנתרם טובה יותר, כך גדל הסיכוי של השתל לשרוד ולתפקד לאורך שנים. התאמה מלאה קיימת אך ורק בין תאומים זהים.

הטיפול בתרופות החדישות למניעת דחייה מאפשר כיום לבצע השתלות עם סיכויי הצלחה גבוהים גם כשאין התאמה בסיווג רקמות.

מהי חשיבותם של הנוגדנים בהשתלת הכליה?
מערכת החיסון מייצרת נוגדנים המגנים על הגוף מפני חומרים זרים כמו נגיפים וחיידקים. מי שקיבלו בעבר תרומת דם, עברו השתלה או היו בהריון עלולים לשאת בדם נוגדנים לאיברים מושתלים. הנוגדנים האלה עלולים לתקוף שתל חדש ולדחות אותו כבר בימים הראשונים לאחר ההשתלה.

לכן, לפני כל השתלה נעשית בדיקת הצלבה בין דם המקבל לדם התורם. הבדיקה נעשית כדי לאתר נוגדנים בדמו של המקבל כנגד התורם. כאשר בדיקה זו היא שלילית (היעדר נוגדנים) ניתן לבצע את ההשתלה. ככל שרמת הנוגדנים גבוהה יותר   במועמד להשתלה, כך הסיכוי למציאת כליה מתאימה נמוך יותר.

במקרים מסוימים של השתלה מתורם חי, ניתן כיום לתת טיפול שמטרתו להוריד את רמת הנוגדנים לפני ההשתלה, ואם טיפול זה אכן מצליח ניתן להמשיך ולבצע את ההשתלה.

מהו מבחן הצלבה שלילי?
במבחן הצלבה שלילי (Cross match) בודקים התאמה בין הלימפוציטים (סוג של כדוריות לבנות) של הנתרם לתורם. המבחן נעשה כדי לגלות האם לנתרם יש נוגדנים מכוונים כלפי הלימפוציטים של התורם. נוגדנים אילו עלולים לגרום   לדחייה מידית של השתל. מועמדים להשתלה הם רק אילו שבדיקת ההצלבה שלהם הראתה כי   אין נוגדנים נגד התורם. מבחן זה נעשה במעבדה לסיווג רקמות.

בנוסף מתבצעים בדיקות לתורם הכליה כדי לוודא שאינו סובל ממחלות העלולות לסכן את בריאותו של המועמד להשתלה ואת בריאותו שלו.

מהו התהליך שמצפה לתורם חי?
השתלה מתורם חי יכולה להתבצע רק כאשר התורם מביע את רצונו לתרום כליה לאחר שהבין את כל ההשלכות של ההליך.

השתלה מתורם חי יכולה להתבצע כאשר התורם הוא בעל סוג דם מתאים ולאחר שבדיקת ההצלבה בינו לבין המקבל מצאה את ההתאמות הרצויות. התורם חייב בבדיקה רפואית מקיפה כדי לוודא שאין סיכון לפגיעה בבריאותו בשל תרומת כליה ושמבנה ותפקוד הכליות שלו תקינים לחלוטין. הכנת התורם מתבצעת במסגרת אשפוז   של יומיים במרכז הרפואי רבין, הסמוך למרכז שניידר לרפואת ילדים. בזמן האשפוז מבוצעות הבדיקות הבאות:

• בדיקת רופא
• בדיקות דם לצורך קביעת תפקוד הכליות, תפקוד הכבד ומצב חיסון ונשאות של נגיפים
• בדיקת איסוף שתן להפרשת חלבון ומדידת פינוי הקריאטנין במשך יממה להערכת תפקוד הכליה
• בדיקות תפקוד לב וריאה, צילום חזה, אק"ג, אקו לב
• בדיקת אולטרסאונד לצורך הדגמת גודל הכליות, צורתן ומבנה כלי הדם שלהן
• בדיקת אנגיוגרפיה להדגמה מדויקת של הכליות

מי אחראי על מערך התרומות וההשתלות בישראל?
המרכז הלאומי להשתלות אחראי לניהול מדיניות תרומות והשתלות איברים .מרכז ההשתלות פועל בשיתוף עם משרד הבריאות והוא מרכז את כל המידע על הממתינים להשתלה ועל האיברים הנתרמים. מתאמות ההשתלות שנמצאות בכל בית חולים בישראל אחראיות להעביר הודעה על תורם איברים אפשרי למרכז ההשתלות. המרכז הארצי דואג להקצאת האיברים בין בתי החולים המבצעים השתלות.

איך מחליטים   למי תיתרם כליה מנפטר?
על פי החוק, איברים להשתלה הם משאב לאומי השייך לאזרחי המדינה. מדיניות הקצאת האיברים של המרכז הלאומי להשתלות מבוססת על מערכת ממוחשבת הכוללת את כל נתוני המועמדים להשתלה. המערכת מבטיחה כי כל החלטה תתקבל בצורה הוגנת על בסיס נתונים אובייקטיבי ועל בסיס שוויוניות בין כל המועמדים. לכל מועמד יש סיכוי שווה לקבל איבר להשתלה. הנתונים נמצאים במחשב המעבדה הארצית לסיווג רקמות במרכז הרפואי ע"ש שיבא. במעבדה נבדקת התאמת הכליה רק בעבור מטופלים ששלחו דגימת דם באותו החודש ושסוג הדם שלהם זהה לזה של הנפטר. לאחר ביצוע בדיקת הצלבת לימפוציטים (Cross-match) ומבחן התאמת רקמות, תשובות הבדיקות מוזנות למחשב. המערכת הממוחשבת בוחרת את המועמד המתאים על-פי הקריטריונים הבאים:

• התאמה בסיווג רקמות עם התורם
• משך זמן המתנה - מחושב לכל המועמדים מיום התחלת הדיאליזה
• גיל המועמד - לילדים מתחת לגיל 18 ניתן הניקוד המקסימלי
• רמת נוגדנים - בדיקת ריגוש אימונולוגי של המועמד להשתלה

לאחר שהמחשב מיין את המועמדים להשתלת כליה והמועמד נבחר, המרכז הלאומי להשתלות מודיע על כך למרכז הרפואי שבו רשום המועמד. אנשי המרכז הרפואי שבו תבוצע ההשתלה מזמינים את המועמד ובמקביל דואגים להעברת הכליה אל המרכז הרפואי. תהליך זה, של מיון מועמדים ובחירת המועמד להשתלה מתרחש מחדש בכל מקרה בו יש תרומה חדשה של כליה להשתלה.

הקצאת הכליות   מתבצעת תחת פיקוח ובקרה של המרכז הלאומי להשתלות המופעל בפיקוח משרד הבריאות. לרופאים המטפלים ולרופאים המשתילים אין כל מעורבות בהחלטה על הקצאת הכליות. הרופא המטפל מקבל את ההודעה על תרומת הכליה ממרכז הארצי להשתלות.  

האם יש תיעדוף לילדים בהשתלת כליות מילדים?
כליות שמקורן בילדים מוקצות בעדיפות להשתלה בילדים.

מידע נוסף  על השתלות בחוברת  יד ביד אתכם לאורך כל הדרך 


ד"ר מרים דוידוביץ היא מנהלת המכון לנפרולוגיה במרכז שניידר