מיפוי מוח בילדים

מיפוי מוח בשיטת SPECT הוא בדיקת דימות, שמטרתה העיקרית בילדים היא לאבחן הפרעות זמניות או קבועות באספקת הדם לאזורים שונים במוח. משינויים בזרימת הדם למוח ניתן לאתר, בין השאר, מוקדים במוח הגורמים לפרכוסים אפילפטים. הבדיקה ידועה ברגישות הגבוהה שלה, אך לעתים היא מוגבלת בספציפיות שלה. במילים אחרות, המיפוי עשוי לגלות תהליכים פתולוגים במוח בשלבים מאוד מוקדמים, אך בחלק מהמקרים לא ניתן לקבוע באופן ודאי מה גורם לקליטה החריגה במיפוי, וכדי להגיע לאבחנה הסופית נדרשת השוואה עם ממצאים קלינים, בדיקות מעבדה ובדיקות רנטגן.

מה ההבדל בין בדיקת הדמיה אחרות לבין מיפוי מוח?
צילומי רנטגן רגילים, CT, אולטרסאונד או MRI, בודקים את מבנה המוח ומלמדים על קיום מחלה על סמך שינויים מבניים במח, בעוד שבמיפוי מוח מתקבל מידע תפקודי ומטבולי. הפרעות תפקודיות ומטבוליות יכולות להתרחש ולהצביע על מחלה גם כשבדיקות הרנטגן תקינות. המידע המתקבל ממיפוי מוח והמידע האנטומי המתקבל מבדיקות ההדמיה האחרות משלימים זה את זה.

מהם עקרונות הפעולה של הבדיקה?
חומרים המסומנים באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים מתרכזים באופן סלקטיבי באיברים, מערכות או רקמות בגוף. ניתן לזהות את מיקומם של חומרים אילו בגוף באמצעות מצלמה גרעינית הנקראת Gamma camera. מצלמה זו קולטת את הקרינה המזערית הנפלטת מהגוף ומתרגמת אותה באמצעים אלקטרוניים מתוחכמים לתמונה על מסך מחשב. האופן שבו חומרים אלו נקלטים בגוף מלמד על תפקודו הפיזיולוגי והביוכימי של האיבר, המערכת או הרקמה. מידע זה מאפשר לאבחן מחלות בשלבים מוקדמים מאוד.

האם מיפוי מוח בילדים מתבצע בהרדמה?
תזוזות ראש של הנבדק בזמן הצילומים משבשות את התמונות המתקבלות. עקב כך יש צורך בהרדמה מלאה או בסדציה (טשטוש) בתינוקות קטנים או בילדים קטנים שאינם מסוגלים לשתף פעולה. בילדים גדולים ניתן לבצע את המיפוי ללא הרדמה. אם מתוכננת הרדמה או סדציה, הילד הנבדק צריך להיות בצום במשך שש שעות לפני הבדיקה.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?
הצילומים נמשכים כחצי שעה ובסך הכל הילד ישהה במרכז שניידר במשך כשעתיים.

איך מזריקים את החומר?
החומר מוזרק לגוף באמצעות עירוי שהותקן מראש. כשמתקינים את העירוי חשים דקירה קלה ביד, בדומה לדקירה שחשים בבדיקת דם רגילה. הזרקת החומר לעירוי אינה גורמת לכאבים.

כיצד מתבצעת הבדיקה?
כאמור כדי לבצע מיפוי מוח יש להזריק לגוף חומר רדיואקטיבי. החומרים הנפוצים ביותר הם Tc-99m ECD או Tc-99m HMPAO. חומרים אילו נקלטים בעצבי המוח בהתאם לזרימת הדם האזורית. חשוב מאוד שהילד הנבדק יהיה רגוע בזמן הזרקת החומר. בדיוק לשם כך ההזרקה מתבצעת לצנרת עירוי, שהוכנה מראש בחדר נפרד עם תאורה מעומעמת, באווירה שקטה בנוכחות בן משפחה. הצילומים נערכים בדרך כלל כ־45 דקות אחרי ההזרקה. ומבוצעים בשיטת ספקט (SPECT) המאפשרת להציג את האזור המצולם באופן תלת מימדי או בחתכים טומוגרפים (פרוסות) בדומה לצורת התצוגה ב-CT  או ב־MRI. בחלק מהמקרים, בהתאם לצורך, ניתן לבצע בדיקה אחת משולבת, הכוללת מיפוי מח בשיטת SPECT ו־CT. בדיקה כזו מתבצעת במכון לרפואה גרעינית  באמצעות מצלמת גמא מסוג SPECT/CT (מצלמה ברפואה גרעינית הכוללת גם מכשיר CT). פרוסות ה־SPECT מותאמות באופן מדויק לפרוסות ה- CT ומוצגות זו ליד זו או זו על גבי זו. שימוש בטכנולוגיות ה־SPECT וה־SPECT/CT משפר את הדיוק באבחנה.

האם יש לזריקה תופעות לוואי?
תופעות לוואי בעקבות הזרקת החומר נדירות מאד ובדרך כלל קלות (גרד, פריחה). עם זאת, לפני הבדיקה יש לדווח לרופא או לטכנאי מראש על כל רגישות ידועה לתרופות.

האם ניתן ליטול תרופות לפני או אחרי מיפוי מוח?
חומרי המיפוי אינם מפריעים לפעילותן של תרופות ואין צורך להפסיק נטילת תרופות, אלא אם ניתנה הנחיה מפורשת מהרופא המפנה.

האם חומרים רדיואקטיביים המשמשים בבדיקה מסוכנים לבריאות הילד?
הרדיואקטיביות המצויה בחומרים המוזרקים היא מזערית, ואינה מסוכנת.

האם אפשר להיות עם הילד במהלך הבדיקה?
מצלמת הגמא אינה מקרינה את הנבדק, אלא קולטת את הקרינה שנפלטת מהגוף. זו הסיבה שניתן לשהות עם הילד במהלך הבדיקה. חלק מהבדיקות ממושכות ולכן כדאי להביא מהבית ספר, צעצוע, משחק או קלטת כדי להרגיע את הילד ולהפיג את השעמום. הקרינה הנפלטת מגוף הנבדק היא מזערית ודועכת במהירות. היא אינה מסוכנת לאנשים הנמצאים בקרבת הנבדק. לנשים בהריון המלוות את הילד/ה הנבדק/ת כדאי להימנע ממגע צמוד וממושך עם הנבדק/ת (החזקה ממושכת על הידיים) ביממה שלאחר הזרקת החומר.

בזמן הבדיקה הילד שוכב על גבו והוא יכול ליהנות מתקרת וידאו  מיוחדת - שהותקנה במיוחד בעבור ילדים - כדי להרגיע אותם, ולהסיט את תשומת ליבם מהבדיקה ולהקטין בכך את התזוזות הלא רצויות בזמן הצילומים.

 

 ד"ר צבי בר־סבר הוא מנהל המכון לרפואה גרעינית במרכז שניידר