דוקטוס ארטריאוזוס פתוח - ניתוח לסגירת הצינור העורקני

דוקטוס ארטריאוזוס (Ductus arteriosus) הוא כלי דם המצוי בבית החזה של העובר ומחבר את העורק הריאתי ישירות אל אבי העורקים, וכך עוקף את מחזור הדם הריאתי. תפקידו של כלי הדם, המכונה צינור עורקני, הוא לצמצם את אספקת הדם המוזרמת אל הריאות של  העובר, אשר בשלב התפתחותי זה עדיין לא יכולות לשמש לנשימה (קליטת חמצן ופליטת פחמן דו חמצני).

מה קורה לדוקטוס ארטריאוזוס לאחר הלידה?
במצב תקין, הדוקטוס נסגר אחרי הלידה, מתנוון ומסיים בכך את תפקידו. לעומת זאת, בפגים ובעיקר בפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד (28 שבועות היריון ומטה) הדוקטוס עלול להישאר פתוח. דוקטוס ארטריוזוס שאינו נסגר לאחר הלידה, הוא מום לב מולד הקרוי Patent ductus arteriosus‏ (דוקטוס ארטריוזוס פתוח; PDA). ברוב המקרים, כאשר במדובר בפתח קטן, לא ניתן לזהות כל סימנים חריגים בבדיקתו הגופנית של הילד או בהתנהגותו. בהאזנה ללב ניתן יהיה לזהות איוושה המצביעה על מעבר הדם דרך הדוקטוס הפתוח. כאשר מדובר במעבר דם משמעותי יותר, תתפתח אי ספיקת לב.

האם דוקטוס יכול להיסגר מעצמו לאחר הלידה?
סגירה ספונטנית של המום יכולה להתרחש במהלך שלושת החודשים הראשונים לחיי התינוק, אך כייוון שלא ניתן להעריך שסגירה כזו אכן תתרחש, חייבים לטפל במום מסוג PDA כאשר מאבחנים את קיומו.

האם ניתן לטפל ב־PDA בתרופות?
טיפול תרופתי יכול להיות יעיל רק בימים הראשונים לאחר הלידה. במקרים אילו ניתן לתת לתינוק אספירין  או איבופרופן. מנגנון הריפוי של התרופות מתבסס על כך שעצם קיומו של הדוקטוס תלוי בפרוסטגלנדינים (חומר ממשפחת ההורמונים) והתרופות גורמות להפסקת ייצורן ומביאות לסגירת הדוקטוס. כאמור, מדובר בטיפול יעיל ובטוח, אך הוא שמור רק למקרים שבהם זיהו את המום בימים הראשונים שלאחר הלידה. מומים שאובחנו מאוחר מדי לא יגיבו לטיפול זה.

מהו הגיל המועדף לניתוח לתיקון PDA?
נדיר מאוד שדוקטוס ייסגר מעצמו אחרי גיל שלושה חודשים, ולכן במקרים שבהם לא גילו את המום בימים הראשונים שלאחר הלידה, יש לפעול לתיקון המום בניתוח או בצנתור. מועד הניתוח תלוי במידת אי ספיקת הלב של התינוק. עם זאת ברוב המקרים עדיף לטפל בדוקטוס פתוח בסביבות גיל שנה, כדי לא להביא להחמרת במצב הלב של הילד, או במהירות האפשרית לאחר זיהוי המום. מועד הניתוח והדרך המתאימה לתיקון תלויה בגודל הדוקטוס וחומרת אי ספיקת הלב וההחלטה על כך מתקבלת בהתייעצות בין הרופא הקרדיולוג לבין הרופא המנתח.

מהן הבדיקות שצריך לעבור לפני הניתוח?
תינוק או ילד שקיבל הפנייה לניתוח לב, יגיע עם הוריו למרכז שניידר יום לפני הניתוח. מזכירת המחלקה תקבל אתכם ולאחר מכן תפגשו אחות שתיקח אתכם לחדר האשפוז ותערוך לכם היכרות עם המחלקה. האחות תדריך אתכם לקראת הניתוח, תענה על שאלות ותערוך לילד בדיקות קבלה: לחץ דם, דופק, חום, משקל וגובה.

השלב הבא בתהליך הקבלה יהיה מפגש עם רופא ביחידה, אשר יבדוק את הילד ויבקש מידע רפואי הכולל: מחלות עבר, ניתוחים קודמים, אשפוזים ורגישות לתרופות. בפגישה זו חשוב לדווח אם הייתה לילד מחלת חום או מחלה אחרת בשבוע שקדם למועד הניתוח. לאחר מכן, תתקיים פגישה עם הרופא המנתח, אשר יסביר על מהלך הניתוח. בשלב זה ההורים יתבקשו לחתום על הסכמה לניתוח.

השלב האחרון בתהליך הקבלה יהיה מפגש עם רופא מצוות המרדימים של מרכז שניידר, אשר יסביר על תהליך ההרדמה ומשמעותו. הרופא ישיב לשאלות ותוכלו לקבל ממנו גם מידע על תרופות לשיכוך כאבים (כמו אפידורל) לאחר הניתוח. הרופא יבקש מההורים מידע רפואי רלוונטי על הילד, כמו האם עבר הרדמה בעבר והאם הוא רגיש לתרופות מסוימות. בשלב זה ההורים יתבקשו לחתום על הסכמה להרדמה.

בהמשך היום יעבור הילד בדיקות שונות: צילום חזה, אק"ג, אקו לב (לפי הצורך) ובדיקות דם.

האם הילד צריך להיות בצום לפני הניתוח?
הניתוח מתבצע ב הרדמה מלאה והילד צריך להיות בצום לפני הניתוח. בהרדמה מסוג זה הילד ישן ואינו חש כל מגע בגופו במהלך הניתוח. חומר ההרדמה ניתן דרך מסכה בשאיפה אל דרכי הנשימה או בהזלפה לתוך הווריד. ההחלטה על שיטת ההרדמה נעשית על־ידי המרדים לפי שיקולים רפואיים. אחד ההורים רשאי ללוות את הילד לתוך חדר הניתוח עד שהילד נרדם.

מה קורה במהלך הניתוח?
אם לא קיימים מומים נוספים, תיקון PDA אינו ניתוח לב פתוח ואין צורך בחיבור למכונת לב־ריאה. במקרה כזה, החתך יהיה מצד שמאל. אם קיימים מומים נוספים, כגון VSD , נדרש ניתוח לב פתוח. הניתוח, בין אם הוא בגישה צידית או דרך בית חזה פתוח, יכלול קשירה של כלי הדם הפתוח (PDA). החתך בעור מודבק בפלסטרים קטנים ועליהם תחבושת המכסה את כל אזור החתך.

כמה זמן נמשך הניתוח?
הניתוח לסגירת PDA נמשך כשעה.

מה קורה לאחר הניתוח?
אחרי הניתוח הילד יועבר ליחידה לטיפול נמרץ לב לצורך השגחה. הוא ישהה שם לפחות 24 שעות, אולם הוא עשוי לשהות שם זמן ממושך יותר – על פי שיקולי הצוות הרפואי ביחידה. הילד מגיע מחדר הניתוח ליחידה, כשהוא מורדם ומונשם. ביחידה הוא יחובר למכשירים שונים לניטור, מתן תרופות ולסיוע בייצובו.

כמה זמן הילד צריך להיות מאושפז?
אם מצבו של הילד תקין ואין סיבוכים, הוא צפוי להשתחרר חמישה עד שבעה ימים לאחר הניתוח.

האם צפויים לילד כאבים לאחר הניתוח?
לאחר כל ניתוח צפויים כאבים, אולם ביחידה לטיפול נמרץ לב ערוכים לטיפול בכאבים לאורך כל האשפוז בעזרת תרופות שונות ואמצעים אחרים היכולים להקל על הילד. הצוות הרפואי מאוד מיומן בטיפול בכאבים לאחר הניתוח ורוב הילדים מאד נינוחים, כמעט ללא כאבים.

מתי הילד יכול לחזור לפעילות רגילה?
אנו ממליצים על חזרה הדרגתית לשגרת החיים על פי הנחיות הקרדיולוג. בילדים מעל גיל שנה, יש להשגיח על מספר דברים במשך תקופה של חודשיים מיום הניתוח וזאת בשל החלמה איטית של עצם בית החזה:

להימנע מרכיבה על אופניים
להימנע ממשחקי כדור
להימנע מקפיצות ומריצות
להימנע מהתגוששויות בין אחים
חזרה לפעילות גופנית מלאה תיעשה בהדרגה ובהתייעצות עם הקרדיולוג לאחר הביקורת הראשונה.

מהו שיעור ההצלחה של הניתוח?
שיעור ההצלחה של הניתוחים הוא יותר מ־97 אחוזים, כאשר עיקר התחלואה נובעת מהיותם פגים השוקלים לעיתים 500 עד 700 גרם, כתוצאה ממומים נוספים ומחלת ריאות.

האם עלולים להיות סיבוכים?
בכל ניתוח ייתכנו סיבוכים, ומידע על כך תוכלו לקבל מהרופא המנתח ומהרופא המרדים.

מתי הילד יכול להתחיל לאכול כרגיל?
ברוב המקרים, הילד יכול להתחיל לאכול 24 עד 48 שעות מהניתוח, וזאת לפי שיקול דעתו של הצוות המטפל. הארוחה הראשונה תהיה קלה (שתייה או מעדן), אולם מהר מאוד הילד יוכל לחזור לתזונה רגילה, כמו שהוא רגיל בבית.

ד"ר ג'ורג' פרנקל הוא מנהל היחידה לניתוחי לב במרכז שניידר
ד"ר גבי אמיר הוא מנתח לב בכיר במרכז שניידר
יוליה גנדלר היא אחות ב יחידה לטיפול נמרץ לב
רים עבד אלחי היא מנהלת הסיעוד ביחידה לטיפול נמרץ לב