מיפוי כליות בילדים: בדיקת תפקוד ואיתור חסימות

מיפוי כליות דינמי, MAG3 או DTPA,  בודק את תפקודן היחסי של הכליות ומאתר חסימות בדרכי השתן. הבדיקה גם נערכת כדי לבדוק אם יש סיבוכים בכליות לאחר ניתוחי השתלה.

אילו הכנות יש לעשות לקראת מיפוי כליות?
יש להרבות בשתייה לפני הבדיקה. בתינוקות מתחת גיל שנה הבדיקה נערכת לעתים קרובות עם צנתר בשלפוחית השתן.

איך הבדיקה מתבצעת?
החומר המוזרק הוא Tc-99m MAG3. במקרים ש־MAG3 אינו זמין, מוזרק Tc-99m DTPA. הצילומים מתחילים מיד עם הזרקת החומר לווריד ונמשכים ברציפות 20 דקות. לעתים קרובות, בהתאם לשאלה הרפואית ולממצאים הראשונים, מוזרק פוסיד (חומר משתן) והבדיקה נמשכת 20 דקות נוספות. בהתאם לממצאים מבצעים בחלק מהמקרים צילום נוסף כשעה וחצי דקות אחרי הזרקת החומר. צילום זה נמשך כשלוש דקות. בסיום הבדיקה מתבצע עיבוד ממוחשב של הצילומים. הצילומים עצמם נמשכים חצי שעה עד שעה וחצי, ובסך הכל ישהה הילד במרכז שניידר שעתיים עד ארבע שעות.

האם הבדיקה מתבצעת בהרדמה?
לא, אין צורך בהרדמה במיפוי כליות.

האם אפשר להיות עם הילד במהלך הבדיקה?
מצלמת הגמא אינה מקרינה את הנבדק, אלא קולטת את הקרינה שנפלטת מהגוף. זו הסיבה שניתן לשהות עם הילד במהלך הבדיקה. חלק מהבדיקות ממושכות ולכן כדאי להביא מהבית ספר, צעצוע, משחק או קלטת כדי להרגיע את הילד ולהפיג את השעמום. הקרינה הנפלטת מגוף הנבדק היא מזערית ודועכת במהירות. היא אינה מסוכנת לאנשים הנמצאים בקרבת הנבדק. לנשים בהריון המלוות את הילד/ה הנבדק/ת כדאי להימנע ממגע צמוד וממושך עם הנבדק/ת (החזקה ממושכת על הידיים) ביממה שלאחר הזרקת החומר.

בזמן הבדיקה הילד שוכב על גבו והוא יכול ליהנות מתקרת וידאו  מיוחדת - שהותקנה במיוחד בעבור ילדים - כדי להרגיע אותם, ולהסיט את תשומת ליבם מהבדיקה ולהקטין בכך את התזוזות הלא רצויות בזמן הצילומים.

איך מזריקים את החומר?
החומר ניתן בזריקה ישירה לווריד (בדומה לכל בדיקת דם פשוטה) או דרך עירוי שהוכן מראש. כשמתקינים את העירוי חשים דקירה קלה ביד, בדומה לדקירה שחשים בבדיקת דם רגילה.

האם יש לזריקה תופעות לוואי?
תופעות לוואי בעקבות הזרקת החומר נדירות מאד ובדרך כלל קלות (גרד, פריחה). עם זאת, לפני הבדיקה יש לדווח לרופא או לטכנאי מראש על כל רגישות ידועה לתרופות.

האם ניתן ליטול תרופות לפני או אחרי מיפוי כליות?
חומרי המיפוי אינם מפריעים לפעילותן של תרופות ואין צורך להפסיק נטילת תרופות, אלא אם ניתנה הנחיה מפורשת מהרופא המפנה.

מהם עקרונות הפעולה של הבדיקה?
חומרים המסומנים באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים מתרכזים באופן סלקטיבי באיברים, מערכות או רקמות בגוף. ניתן לזהות את מיקומם של חומרים אילו בגוף באמצעות מצלמה גרעינית הנקראת Gamma camera. מצלמה זו קולטת את הקרינה המזערית הנפלטת מהגוף ומתרגמת אותה באמצעים אלקטרוניים מתוחכמים לתמונה על מסך מחשב.

האופן שבו חומרים אלו נקלטים בגוף מלמד על תפקודו הפיזיולוגי והביוכימי של האיבר, המערכת או הרקמה. מידע זה מאפשר לאבחן מחלות בשלבים מוקדמים מאוד. מיפוי שבו רואים פיזור אחיד של חומר הסימון ללא אזורים של קליטה מוגברת או מופחתת מלמד על מצב תקין של הכליות. לעומת זאת, במיפוי שבו רואים אזורים שבהם נקלט חומר סימון רב יותר מאשר במקומות האחרים מלמד על פעילות לא תקינה. בנוסף לכך, אזורים שבהם נקלט פחות חומר סימון, עלולים להעיד על חוסר פעילות שנגרם, לדוגמה, בגלל הפרעה באספקת הדם.

האם חומרים רדיואקטיביים המשמשים בבדיקה מסוכנים לבריאות הילד?
הרדיואקטיביות המצויה בחומרים המוזרקים היא מזערית ואינה גורמת לתופעות לוואי.

למה חשוב לשתות לאחר הזרקת החומר?
יש להרבות בשתייה לאחר קבלת החומר כדי לזרז את הפרשתו מהגוף דרך מערכת השתן.

מה מיוחד במיפוי כליות בילדים?
מיפויים בילדים מחייבים מיומנות טכנית גבוהה של הטכנאים והתאמה אישית של הצילומים לכל ילד, וזאת על פי מידת שיתוף הפעולה שלו בבדיקה, והשאלה הרפואית שאותה מבקשים לברר. הצילומים נמשכים זמן רב יותר בילדים לעומת מבוגרים, כיוון שכמות החומר הרדיואקטיבי המוזרקת מותאמת למשקל הילד ונמוכה בהרבה מהמנות המוזרקות למבוגרים. לכן, הזמן הנדרש להתהוות התמונה ארוך יותר. לעתים יש צורך לחזור על צילומים, כיוון שהילד זז בזמן הצילום. צילום באיכות טכנית גבוהה תורם באופן ישיר לפענוח רפואי מדויק יותר של הממצאים.

פרט לשוני בצדדים הטכניים של המיפוי בילדים לעומת מבוגרים, קיים שוני גם בהיבט הרפואי. פענוח תמונות המיפוי דורש נסיון במיפויי ילדים עם הכרה טובה של ממצאים, הנובעים מתהליכי גדילה והתפתחות תקינים וידע נרחב ברפואת ילדים. מסיבות אלה רפואה גרעינית לילדים התפתחה כתת תחום של רפואה גרעינית כללית והוקמו מכונים נפרדים לרפואה גרעינית לילדים בבתי חולים לילדים בארה''ב, במערב אירופה ובמרכז שניידר בישראל.

ד"ר צבי בר־סבר הוא מנהל המכון לרפואה גרעינית במרכז שניידר