מיפוי עצמות: הדמיה במצלמה גרעינית

מיפוי עצמות הוא בדיקת דימות, שמטרתה לאבחן מחלות בעצמות ובמפרקים כתוצאה מתהליכים דלקתיים, חבלות ושברים ותהליכים גידוליים. החומר המוזרק נקלט בעצמות בריכוז גבוה במיוחד באזורים בהם מתקיימים תהליכים של ספיגה ובניית עצם חדשה (רה־מודולציה) בתגובה למגוון רחב של תהליכים פתולוגיים. הבדיקה ידועה ברגישות הגבוהה שלה אך לעתים מוגבלת בספציפיות שלה. במילים אחרות, המיפוי עשוי לגלות תהליכים פתולוגים בעצמות בשלבים מאוד מוקדמים, אך בחלק מהמקרים לא ניתן לקבוע באופן ודאי מה גורם לקליטה החריגה במיפוי ונדרשת השוואה עם ממצאים קלינים, בדיקות מעבדה ובדיקות רנטגן כדי להגיע לאבחנה הסופית.   הרופא עשוי להפנות למיפוי עצמות כאשר הילד סובל מכאבים בלתי מוסברים בעצמות. מדובר בכאבים שעשויים לרמוז על שבר, על דלקת, על זיהום או על גידול בעצם שלא ניתן לאבחן בעזרת צילום רנטגן רגיל.

מה ההבדל בין בדיקת הדמיה אחרות לבין מיפוי עצמות?
צילומי רנטגן רגילים, CT, אולטרסאונד או MRI  בודקות את מבנה האיברים ומלמדות על קיום מחלה  ואם חל שינוי במבנה האיבר בעוד שבמיפוי עצמות מתקבל מידע תפקודי. המידע המתקבל ממיפויים ברפואה גרעינית והמידע האנטומי המתקבל מבדיקות ההדמיה האחרות משלימים זה את זה.

מהם עקרונות הפעולה של הבדיקה?
חומרים המסומנים באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים מתרכזים באופן סלקטיבי באיברים, מערכות או רקמות בגוף. ניתן לזהות את מיקומם של חומרים אילו בגוף באמצעות מצלמה גרעינית הנקראת Gamma camera. מצלמה זו קולטת את הקרינה המזערית הנפלטת מהגוף ומתרגמת אותה באמצעים אלקטרוניים מתוחכמים לתמונה על מסך מחשב.

האופן שבו חומרים אלו נקלטים בגוף מלמד על תפקודו הפיזיולוגי והביוכימי של האיבר, המערכת או הרקמה. מידע זה מאפשר לאבחן מחלות בשלבים מוקדמים מאוד. מיפוי שבו רואים פיזור אחיד של חומר הסימון ללא אזורים של קליטה מוגברת או מופחתת מלמד על מצב תקין של העצמות. לעומת זאת, במיפוי שבו רואים אזורים שבהם נקלט חומר סימון רב יותר מאשר במקומות האחרים מלמד על פעילות מוגברת של בניית עצם או של הרס עצם. בנוסף לכך, אזורים שבהם נקלט פחות חומר סימון, עלולים להעיד על חוסר פעילות שנגרם, לדוגמה, בגלל הפרעה באספקת הדם.

איך מזריקים את החומר?
החומר ניתן בזריקה ישירה לווריד (בדומה לכל בדיקת דם פשוטה) או דרך עירוי שהוכן מראש. כשמתקינים את העירוי חשים דקירה קלה ביד, בדומה לדקירה שחשים בבדיקת דם רגילה.

האם יש לזריקה תופעות לוואי?
תופעות לוואי בעקבות הזרקת החומר נדירות מאד ובדרך כלל קלות (גרד, פריחה). עם זאת, לפני הבדיקה יש לדווח לרופא או לטכנאי מראש על כל רגישות ידועה לתרופות.

האם ניתן ליטול תרופות לפני או אחרי מיפוי עצמות?
חומרי המיפוי אינם מפריעים לפעילותן של תרופות ואין צורך להפסיק נטילת תרופות, אלא אם ניתנה הנחיה מפורשת מהרופא המפנה.

האם חומרים רדיואקטיביים המשמשים בבדיקה מסוכנים לבריאות הילד?
הרדיואקטיביות המצויה בחומרים המוזרקים היא מזערית ואינה גורמת לתופעות לוואי.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?
הילד צפוי לשהות במשך כחמש שעות במרכז שניידר, כיוון שמזמן הזרקת חומר הסימון ועד ביצוע הסריקה צריך להמתין לעיתים יותר משלוש שעות. מיפוי השלד עצמו נמשך כשעה ואילו בדיקת SPECT נמשכת כ־30 דקות.

מהי בדיקת SPECT ומהי בדיקת SPECT/CT?
SPECT היא שיטת צילום במצלמת גמא ברפואה גרעינית, הכרוכה בתנועה של ראשי הצילום סביב הנבדק וצילום האזור המבוקש מזוויות שונות. הצילומים מעובדים  לתמונה תלת מימדית. ניתן להציג את התמונה המעובדת גם בפרוסות (חתכים טומוגרפים) בדומה ל־CT ול־MRI. טכניקה זו מאפשרת לזהות ממצאים עדינים שלא נראים בצילומים דו מימדייים רגילים. במכון לרפואה גרעינית במרכז שניידר משתמשים במצלמת גמא המאפשרת בעת הצורך ביצוע מיפוי ו־CT בבדיקה אחת. בבדיקת SPECT/CT חתכי ה־SPECT מותאמים לחתכי ה־CT ומוצגים זה על זה או זה ליד זה. השימוש בטכניקות מתקדמות אילו תלוי בהתוויה הרפואית ובממצאי המיפוי הרגיל. צילומי SPECT  וצילומי SPECT/CT משפרים את הדיוק האבחנתי.

האם אפשר להיות עם הילד במהלך הבדיקה?
מצלמת הגמא אינה מקרינה את הנבדק, אלא קולטת את הקרינה שנפלטת מהגוף. זו הסיבה שניתן לשהות עם הילד במהלך הבדיקה. חלק מהבדיקות ממושכות ולכן כדאי להביא מהבית ספר, צעצוע, משחק או קלטת כדי להרגיע את הילד ולהפיג את השעמום. הקרינה הנפלטת מגוף הנבדק היא מזערית ודועכת במהירות . היא אינה מסוכנת לאנשים הנמצאים בקרבת הנבדק. לנשים בהריון המלוות את הילד/ה הנבדק/ת כדאי להימנע ממגע צמוד וממושך עם הנבדק/ת (החזקה ממושכת על הידיים) ביממה שלאחר הזרקת החומר.

בזמן הבדיקה הילד שוכב על גבו והוא יכול ליהנות מתקרת וידאו  מיוחדת – שהותקנה במיוחד בעבור ילדים - כדי להרגיע אותם, ולהסיט את תשומת ליבם מהבדיקה ולהקטין בכך את התזוזות הלא רצויות בזמן הצילומים.

האם הבדיקה כואבת?
הצילומים אינם כרוכים בכאבים ומרבית המיפויים מתבצעים  ללא הרדמה או טשטוש.

האם יש צורך בהכנות מיוחדות לקראת הבדיקה?
מרבית הבדיקות אינן דורשות הכנה. בדיקות מסויימות דורשות הכנה ויש לבדוק זאת עם הרופא המפנה או עם המכון לרפואה גרעינית. אם נדרשת הכנה, ההוראות נמסרות לרוב בעת קביעת התור.

איך מתבצעת הבדיקה?
בדיקת מיפוי עצמות יכולה להתבצע במספר שלבים או בשלב אחד. בדיקה רב־שלבית מתחילה בהזרקה של חומר הקרוי Tc-99m MDP. החומר מוזרק לווריד או לעירוי שהוכן מראש. מיד לאחר ההזרקה מבצעים צילומים מוקדמים המראים את מידת פיזור החומר ברקמות הרכות ועוזרים להבדיל בין תהליכים דלקתיים של רקמות רכות לתהליכים דלקתיים בעצמות. כשלוש שעות  שעות אחר כך מבוצעים צילומים מאוחרים הכוללים סריקה של כל השלד עם תוספת של צילומים ממוקדים,  או לעתים צילומי SPECT או SPECT/CT - על פי  החלטה של הרופא במכון ובהתאם לשאלה הרפואית שאותה מבקשים לברר והממצאים בצילומים אחרים. מיפוי בשלב אחדכרוך בהזרקה של החומר וביצוע הצילומים המאוחרים כשלוש שעות מאוחר יותר.

למה חשוב לשתות לאחר הזרקת החומר?
יש להרבות בשתייה לאחר קבלת החומר כדי לזרז את הפרשתו מהגוף דרך מערכת השתן.

פרט לשוני בצדדים הטכניים של המיפוי בילדים לעומת מבוגרים, קיים שוני גם בהיבט הרפואי. פענוח תמונות המיפוי דורש נסיון במיפויי ילדים עם הכרה טובה של ממצאים, הנובעים מתהליכי גדילה והתפתחות תקינים וידע נרחב ברפואת ילדים. מסיבות אלה רפואה גרעינית לילדים התפתחה כתת תחום של רפואה גרעינית כללית והוקמו מכונים נפרדים לרפואה גרעינית לילדים בבתי חולים לילדים בארה''ב, במערב אירופה ובמרכז שניידר בישראל.

 ד"ר צבי בר־סבר הוא מנהל המכון לרפואה גרעינית במרכז שניידר