הרדמה לילדים והכנה לניתוח – המדריך להורים

הרדמה היא פעולה רפואית שמאפשרת לנתח את הילד, כאשר הוא נינוח ואינו חש כאבים. ההרדמה מאפשרת למנתח לבצע פעולות כואבות בתנאים הטובים ביותר. האחראי להרדמה הוא רופא שסיים התמחות בהרדמה. לבד מפעולת ההרדמה, הרופא המרדים עוקב אחר פעילותן התקינה של מערכות הגוף החיוניות של הילד והוא זה שמשגיח ודואג לניטור לחץ הדם; לפעילות תקינה של הלב הראות והמוח; לחום גופו של הילד ולרמת החמצן שלו בדם. הרופא המרדים מלווה את הילד לאורך הניתוח והתאוששות ובשיתוף פעולה עם המנתח הוא מופקד על שמירת בטיחותו ושלומו של הילד.

מהן שיטות ההרדמה המקובלות?
ניתן להשתמש אצל ילדים בשיטות הרדמה שונות: הרדמה כללית, הרדמה אזורית, ושילוב של הרדמה מקומית וטשטוש (סדציה). בהרדמת ילדים לא משתמשים בהרדמה מקומית בלבד. כאשר משתמשים בהרדמה אזורית, ברוב המקרים משולבת גם הרדמה כללית.

מהי הרדמה כללית? בהרדמה כללית הרופא המרדים נותן לילד תרופות שגורמות לו לישון. הילד מקבל את התרופה באחת משתי הדרכים: בשאיפה דרך מסכה אל דרכי הנשימה (בדומה לאינהלציה) או בהזלפה לתוך הווריד. ההחלטה באיזו שיטה מהשתיים לבחור תלויה בגילו של הילד ובשיקול דעתו של הרופא המרדים. התרופות הניתנות לילד גורמות לו למעשה למעין איבוד הכרה, והילד אינו חש דבר בכל מהלך הניתוח. איך הילד נושם בזמן שהוא מורדם? בזמן ההרדמה יתכן דיכוי נשימה ולכן המרדים משגיח על דרכי הנשימה וכן על עוצמת הנשימה ויעילותה. יתכן שהילד ינשום בעצמו בתוספת חמצן, או שהמרדים ישתמש באמצעי עזר כמו צינור הנשמה ומכונת הנשמה. ההחלטה על כך תתקבל לפי שיקול דעתו של הרופא המרדים.
אילו תרופות הרדמה ניתנות לילד? הילד מקבל תרופות הרדמה הגורמות לו לישון (תרופות היפנוטיות). תרופות אילו משפיעות גם על הזיכרון ולכן הילד אינו זוכר דבר מהניתוח. לפי הצורך, הילד מקבל גם תרופות להפחתת כאבים, תרופות למניעת בחילה והקאה, נוזלים ותרופות לשיתוק שרירים כדי לאפשר לרופא המנתח גישה נוחה לאזור המנותח. האם ניתן לבצע הרדמה גם אם הילד חולה? ביצוע הרדמה וניתוח בעת מחלה זיהומית מעלה את הסיכון לסיבוכים.

זו הסיבה שבמהלך פגישת טרום ההרדמה הילד גם יעבור בדיקה קצרה כדי להבטיח שהוא במיטבו ואינו סובל ממחלה חולפת שאינה קשורה לניתוח, אך דורשת דחיית הניתוח עד להחלמה. לכן, במקרה של מחלה - ואפילו קלה - הרופא המרדים והרופא המנתח ישקלו יחד האם לבצע את הניתוח או לדחות אותו למועד אחר, לאחר שהילד יחלים.

האם גם הצטננות רגילה עשויה לדחות את הניתוח?
לילד מצונן יש יותר הפרשות בדרכי הנשימה והוא גם רגיש יותר לתרופות ההרדמה. ההפרשות ורגישות היתר עלולות לגרום להופעת שיעול, להתכווצות של דרכי הנשימה ולהפחתה של ריכוז החמצן בדם. כאשר ההצטננות קלה ומוגבלת, ללא מעורבות דרכי הנשימה ואין סימני מחלה אחרים, הרופא המרדים והמנתח יכולים להחליט שכדאי לבצע את ההרדמה. לעומת זאת, במקרים אחרים, לפי שיקול דעתם של הרופא המרדים והמנתח,  הניתוח ידחה למועד מאוחר יותר - לאחר שהילד יחלים. כל החלטה נסמכת על התובנה שלא להעמיד את הילד בסיכון מיותר והיא מתקבלת אחרי ששוקלים את התועלת והצורך בביצוע הניתוח מול הסיכון המוגבר בהרדמה.

מה מספרים לילד לפני הרדמה כללית?
לילד קטן, עד גיל 4, מומלץ לספר שהוא יקבל תרופה, מיץ פטל ומסיכה עם ריח נעים. אפשר לשוחח עם הילד גם על חלום שהוא רצה לחלום ואף אפשר להציע לו לצייר את החלום. עם ילדים גדולים יותר ההכנה תהיה לפי אופי וניסיון הילד. בכל מקרה – חשוב להכין את הילד להרדמה ולניתוח, כיוון שכניסה לניתוח ללא הכנה עלולה לגרום לילד לטראומה קשה ולאבדן אמון במבוגרים כולל הוריו.

ההסבר צריך להיות אמין, רגוע ומותאם לפחדים מיוחדים שיש לילד. חשוב להכין אותם לקראת כניסתם לסביבה בלתי מוכרת ולאפשרות של אי נוחות לאחר הניתוח, וחשוב שתבטיחו להם כי תמיד תהיו לידם או בקרבתם במהלך הניתוח. במידת הצורך ניתן לערב את הצוות הפסיכולוגי של מרכז שניידר בהכנת הילד לקראת הניתוח וההרדמה.

האם אפשר ללות את הילד בהרדמה? 
אפשר וגם רצוי אחד ההורים יכול ללות את הילד לחדר הניתוח ולהיות לצדו בזמן ההרדמה. לאחר מכן ההורה ייצא ויחכה בחדר ההמתנה.

למה צריך לצום לפני הרדמה כללית?
בזמן ההרדמה, כאשר הילד ללא הכרה, מנגנון ההגנה על דרכי הנשימה מדוכא וקיימת סכנה שתוכן מהקיבה יחדור לריאות ויגרום לסיבוכים קשים ומסכני חיים. כדי להקטין את הסיכון, חשוב שהקיבה תהיה ריקה ממזון בזמן שהילד רדום ולכן יש להימנע ממזונות מוצקים במשך שש שעות לפני הניתוח. מים ותה עם סוכר (בלבד) ניתן לשתות עד שעה לפני מועד הניתוח, כיוון שהם עוזבים את הקיבה במהירות רבה יותר ממזון ומשקאות אחרים.

איך מתעוררים מהרדמה כללית?
כשהניתוח מסתיים, הרופא מפסיק לתת לילד את תרופות ההרדמה והגוף מפנה את התרופות בהדרגה. לחלק מתרופות ההרדמה יש תרופות נוגדות ולכן לעיתים המרדים יתן תרופות אילו לסיום השפעת תרופות ההרדמה. מחדר הניתוח הילד מועבר ליחידת ההתאוששות. תחילה הוא יהיה ישנוני, אך יגיב לגירויים סביבו. בהמשך הוא יתעורר וייתכן שיהיה חלש ומטושטש. כל אותו הזמן ישגיח עליו צוות מיומן של רופאים ואחיות והוא ישאר מחובר למכשירי ניטור ויקבל חמצן דרך מסיכה.
ברגע שהילד יראה סימני התעוררות ראשונים, הצוות המטפל יזמין אתכם להצטרף אליו, כיוון שחשוב שיראה פנים מוכרות בזמן שהוא פוקח את עיניו. בשלב זה, יתכן שהילד יהיה באי שקט, מבולבל ואף יפרוץ בבכי. ככל שהילד מתעורר לאט יותר, סיכוי גבוה יותר שהילד יתעורר במצב רוח נעים יותר. לכן, לא מזרזים את הילד להתעורר ומאפשרים לו להמשיך לישון לפעמים עד חצי שעה ויותר.

מהן תופעות הלוואי האפשריות מהרדמה כללית?
כמו לכל תרופה, גם לתרופות ההרדמה יתכנו תופעות לוואי. הנפוצות שבהן אינן מסוכנות וניתן לטפל בהן בקלות אם הן לא נעלמות מעצמן: בחילה, הקאה, נמנום, סחרחורת, כאב גרון, צמרמורת, כאבים. הילד גם עלול לבכות ואף להשתולל כאשר ההרדמה פגה. כאשר הילד סובל לעיתים מקוצר נשימה וצפצופים – הוא עלול לסבול מצפצופים גם לאחר הרדמה.

מהם הסיכונים בהרדמה כללית?
סיבוכים נדירים שבהם אפשר לטפל: פגיעה במיתרי הקול או בשיניים כתוצאה מהחדרת צינורית ההנשמה, דלקת ריאות בעקבות שאיפה לריאות של שאריות מזון מהקיבה, שינויים בלחץ הדם  ובקצב הלב.

הסיכון המפחיד מכולם הוא שהילד לא יתעורר מההרדמה, ייגרם לו נזק מוחי או שהוא ימות. אולם מדובר בסיכון מאוד מאוד נמוך.

מהי הרדמה אזורית?
בהרדמה אזורית הרופא המרדים מזריק לילד תרופות להרדמת אזור מסוים בגוף כגון: יד, רגל או חצי גוף תחתון (כמו אפידורל). בילדים בדרך כלל לא מסתפקים בהרדמה אזורית בלבד, כיוון שהילד מתקשה לשכב דקות ארוכות בשקט ללא תנועה. לכן משלבים הרדמה אזורית עם הרדמה כללית והזרקת הרדמה אזורית נעשית בדרך כלל תחת הרדמה כללית, כך שהילד אינו חש בזריקה. כאשר הילד מקבל הרדמה אזורית בנוסף להרדמה הכללית, ניתן להשתמש בפחות תרופות לשמירת מצב השינה של הילד בזמן הניתוח. ההרדמה האזורית מרגיעה  כאבים כאשר הילד מתעורר מההרדמה הכללית.  ההרדמה האזורית יכולה להתבצע באחת מהשיטות הבאות:

• הרדמה אפידורלית - הזרקת תרופת הרדמה אל חלל האפידורל שבעמוד השדרה אך מחוץ לחוט השדרה (חלל האפידורל אינו אותו חלל בו עוברים העצבים השונים בדרכם לאברים שונים בגוף). בהמשך, לפי מידת הצורך, ניתן להזריק מנות נוספות של תרופות הרדמה.
  
  
• הרדמה ספינאלית - הרופא המרדים מזריק פעם אחת בלבד תרופת הרדמה לתוך הנוזל המצפה את חוט השדרה.
  
  
• הזרקה לאזור של עצב בגוף - בדרך כלל בעזרת מכשיר אולטרה סאונד, שמדגים את העצב ואת החומר המוזרק לידו.
  

מהן תופעות הלוואי האפשריות מהרדמה אזורית?
הרדמה אזורית היא שיטה בטוחה יחסית עם מעט תופעות לוואי אפשריות:

חוסר תחושה באזור המורדם יכול להביא לתחושה לא נעימה של נימול וכבידות.
חוסר תנועה של האזור המורדם יכול לגרום לפצע לחץ בגפה.
יתכנו גם תופעות לוואי מהתרופות, ובמיוחד תרופות נרקוטיות שיכולות לגרום לבחילה, הקאה, גרד ועצירת שתן. תופעות אלו אינן חמורות וניתנות לטיפול.

מהם הסיכונים הכרוכים בהרדמה אזורית?
הסיכונים והסיבוכים האפשריים הם זיהום ודימום פנימי במקום ההזרקה. סיבוכים נדירים ביותר - נזקים במערכת העצבים.

איך הרופא בוחר את שיטת ההרדמה המתאימה לילד? כדי לאפשר בחירה נכונה של הרדמה, הרופא המרדים חייב להכיר את הילד ולדעת מהו הניתוח שאותו הוא עומד לעבור. לצורך כך מתקיימת פגישת טרום הרדמה. פגישה זו מיועדת להכרות ולקבלת מידע על מצבו הבריאותי של הילד, התפתחותו הכללית, מחלות מהן סבל, אלרגיות לתרופות ותגובות לא שגרתיות להרדמה במשפחה או אצל הילד. פגישה זו היא גם הזדמנות מצוינת להורים כדי לקבל מידע נוסף מהרופא על הניתוח הצפוי לילד. במהלך פגישה זו יש לכם הזדמנות לשאול כל שאלה העולה בדעתכם הקשורה להרדמת הילד. הרופא המרדים גם ייתן לכם מידע חשוב על תהליך ההרדמה המותאם לילדכם, כולל שעות הצום וטיפולים מיוחדים שעל ילדכם לעבור לקראת ההרדמה.

מהי סדציה?
סדציה (טשטוש) היא שינוי במצב הכרה לדרגת הרדמה הקלה ביותר ומשתמשים בה לביצוע פעולות רפואיות קלות לא נעימות או מפחידות. בבדיקת קולונסקופיה, לדוגמה, שעלולה לגרום לתחושה של אי נוחות לילד הנבדק, משתמשים בסדציה.
בסדציה הילד לא מאבד את הכרתו (אף כי יתכן שהוא ישן), כפי שקורה בהרדמה כללית, אך הילד יותר רגוע, או שאינו זוכר את הפעולה. בשיטה זו משתמשים לעיתים באותן תרופות המקובלות בהרדמה כללית, אך במינון נמוך יותר.

האם יתכנו תופעות לוואי מסדציה?
ברוב המקרים הסדציה עוברת ללא תופעות לוואי וללא סיבוכים. עם זאת ייתכנו תופעות לוואי קלות כמו כאבי ראש, סחרחורות, בחילות והקאות. תופעות לוואי נדירות במיוחד הן האטה בנשימה, ירידה בלחץ הדם ובקצב הלב. כדי להפחית את הסיכונים, חשוב לתת לרופא המרדים מידע עדכני ומפורט על מצבו הבריאותי של הילד.

מהי סדציה?
סדציה (טשטוש) היא שינוי במצב הכרה לדרגת הרדמה הקלה ביותר ומשתמשים בה לביצוע פעולות רפואיות קלות לא נעימות או מפחידות. בבדיקת קולונסקופיה, לדוגמה, שעלולה לגרום לתחושה של אי נוחות לילד הנבדק, משתמשים בסדציה.
בסדציה הילד לא מאבד את הכרתו (אף כי יתכן שהוא ישן), כפי שקורה בהרדמה כללית, אך הילד יותר רגוע, או שאינו זוכר את הפעולה. בשיטה זו משתמשים לעיתים באותן תרופות המקובלות בהרדמה כללית, אך במינון נמוך יותר.

האם יתכנו תופעות לוואי מסדציה?
ברוב המקרים הסדציה עוברת ללא תופעות לוואי וללא סיבוכים. עם זאת ייתכנו תופעות לוואי קלות כמו כאבי ראש, סחרחורות, בחילות והקאות. תופעות לוואי נדירות במיוחד הן האטה בנשימה, ירידה בלחץ הדם ובקצב הלב. כדי להפחית את הסיכונים, חשוב לתת לרופא המרדים מידע עדכני ומפורט על מצבו הבריאותי של הילד.

כמה זמן נמשכת השפעת הסדציה?
כל ילד מגיב אחרת לתרופות הרגעה, ולכן לעיתים קרובות קשה לחזות כיצד ישפיעו תרופות ההרגעה על הילד לאחר שיסתיים ההליך הרפואי. מרבית הילדים יחזרו לתפקוד רגיל תוך שעות בודדות, אך יש ילדים שצריכים להימצא זמן רב יותר מהרגיל במעקב בחדר ההתאוששות עד שהשפעת התרופות חולפת.

מי ירדים את הילד שלי?
לרופאים המרדימים במרכז שניידר לרפואת ילדים ניסיון עשיר בהרדמת ילדים והם משתתפים באופן קבוע בהשתלמויות מקצועיות בתחום ייחודי זה. מרבית הרופאים המרדימים במרכז שניידר אף עברו תת־התמחות בהרדמת ילדים, תינוקות ופגים במרכזים רפואיים ובתי חולים לילדים מהמובילים בעולם.

מי חותם על טופס ההסכמה להרדמה של הילד?
מספיקה חתימה של אחד ההורים על טופס ההסכמה להרדמה, אולם אם ההורים גרושים, נדרשת חתימה של שניהם. רק במצבי חירום, אם אין הורה זמין לחתימה, ניתן לאשר את ההרדמה בחתימה של שלושה רופאים על טופסי ההסכמה.
צוות מחלקת הרדמה עומד לשירותך למתן תשובות על שאלות בכל ימי העבודה בשעות הצהרים לפי תיאום מראש בטלפון.

 
ד"ר אליהו שמחי הוא רופא מרדים בכיר ומנהל יחידת ההתאוששות במרכז שניידר