משאבת אינסולין – הדרך היעילה ביותר לאיזון סוכרת

Sensor-Augmented pump therapy (SAP) with low glucose suspend - משאבה אשר "מתקשרת" עם החיישן ומגיבה לירידה ברמות הסוכר. כאשר החיישן צופה מגמת ירידה של ערכי הסוכר, הוא עוצר את המשאבה מלהמשיך להזרים אינסולין עוד לפני שמופיעה היפוגלקימיה וכך מפחית את תדירות אירועי ההיפוגליקמיה.  

משאבה אלחוטית המחוברת ללא צינורית (כדוגמת אומניפוד). יתרונה הוא בכך שהיא אלחוטית, קטנה, וניתן להכנס איתה למים. מאושרת בארץ מגיל שנתיים. נכון להיום דגם המשאבה מסוג זה הקיים כרגע בארץ היא אינו מתקשר עם סנסור מסוים, ולכן בתגובה למגמת הסוכר הנצפית בסנסור, על המטופל להיות אקטיבי ולהגיב בהתאם - במתן תיקון או בהשהיית הזלפת האינסולין.

2. משאבות שעוזרות במניעת היפוגליקמיה והיפרגליקמיה:

מערכת אוטומטית למתן אינסולין- Automated Delivery System - מערכות אלו נשענות על שלושה מרכיבים: משאבת אינסולין, מד סוכר רציף, ואלגוריתם שקובע את מינוני האינסולין. האלגוריתם משנה את מינוני האינסולין בהתאם לשוני הקיים בין הסוכר הנמדד לבין ערכי היעד כפי שהוגדרו מראש. קצב הזלפת האינסולין הבזאלי משתנה בעקבות התנודות בערכי הסוכר, אך המטופל עדיין צריך לתת "בולוסים" לפני ארוחות.

אם ערכי הסוכר גבוהים בין ארוחות, המשאבה נותנת תיקונים קטנים, ואם המגמה עקבית, הקצב הבזאלי יעלה. במידה והמשאבה מזהה מגמת ירידה בערכי הסוכר, הזלפת האינסולין נעצרת, וכך נמנע אירוע של היפוגליקמיה. 

המערכת הסגורה נמצאת כמשפרת את האיזון הגליקמי - מפחיתה אירועי היפוגליקמיה בכלל, והיפוגליקמיה חמורה בפרט, תורמת לירידה בהמוגלובין המסוכרר, ולעלייה בזמן בו המטופל נמצא בטווח התקין של ערכי הסוכר (70-180).

המערכת האוטומטית למתן אינסולין מאושרת כיום לשימוש בילדים מגיל 6 או 7 שנים (בהתאם למערכת). ניתן לקרוא בהרחבה בכתבה נפרדת

איך מתאימים את המשאבה לפעילות גופנית?

פעילות גופנית יכולה לסייע באיזון הסוכרת, אולם בזמן הפעילות ואחריה יכולות להיות תנודות גדולות בערכי הגלוקוז בדם. כיוון שרמת הסוכר בדם במהלך ולאחר פעילות גופנית משתנה מאדם לאדם, יש להתאים את הזלפת האינסולין והרכב התזונה לסוג הפעילות, לעצימות ולמשך הפעילות. 

יש למדוד סוכר לפני כל פעילות גופנית ולפעול בהתאם - לעיתים יש לאכול תוספת פחמימות טרם היציאה לפעילות, ולעיתים יש לתקן היפרגליקמיה. ככלל, במידה והייתה היפוגליקמיה חמורה, ההמלצה היא להמנע מפעילות גופנית ביממה הקרובה שלאחר האירוע.

העקרון המנחה הוא לשאוף ולהתחיל פעילות גופנית עם כמות מינימלית של אינסולין פעיל במערכת. 

לשם כך, ניתן להפחית את כמות האינסולין כשלוש שעות טרם הפעילות (הן בזאלי והן בולוסים), להמנע ממתן בולוס בטווח של שעתיים מתחילת הפעילות או להתנתק מהמשאבה לקראת התחלת הפעילות (אך לזכור שיש להתחבר אליה שוב תוך שעתיים לכל היותר). אם מדובר בפעילות אירובית מאומצת המתוכננת מראש מומלץ להפחית את הקצב הבזאלי החל משעה לפני הפעילות ועד מספר שעות אחריה. 

חשוב לזכור שהיפוגליקמיה עלולה להופיע בטווח של עד יממה לאחר הפעילות הגופנית, ולכן יש להמשיך לעקוב אחר ערכי הסוכר גם לאחר שהפעילות הסתיימה ולהגיב בהתאם לערכי הסוכר.

הקפדה על העקרונות המנחים מאפשרת לקיים כל פעילות גופנית באופן בטיחותי. לפעילות גופנית ערך מוסף באיזון הסוכרת.

פרופ' רויטל נמרי היא מנהלת היחידה למדע וטכנולוגיות רפואיות בסוכרת ורופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בשניידר

ד"ר מרב גיל מרגוליס היא רופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת