שיקום שמיעה באמצעות מכשירי שמיעה

יישום רחב של סינוני השמיעה באמצעות המענים האקוסטיים, הראה שרוב רובם של הלקויות שמיעה נובעות מפגיעה או חסר של תאי השערה באוזן הפנימית. כאמור, תאים אלו מתנודדים בתגובה לגירויים קוליים (מעין מתמרים חשמליים) ובתגובה מפרישים נוירו-טרנסמיטר (חומר מוליך לעצב) הגורם ליצירת תגובה בעצב השמע. העדר חלקי של תאים אלו במקום מסוים לאורך שבלול האוזן, גורם ללקות שמיעה בתדר בהתאם למיקום.
במקרה זה מתן הגברה אקוסטית, דהיינו הגברה של כל האותות הנכנסים לאוזן, יגרמו להפעלה מסיבית של
אותם תאי שערה שעדיין נשארו באוזן הפנימית וכך היילוד מפצה על לקות השמיעה באמצעות מכשירי שמיעה.

קיימת התקדמות ענקית בטכנולוגיות של מכשירי שמיעה בכל הקשור לעיבוד אותות דיבור וכן במזעור גודל המכשיר. כיום מכשירי השמיעה בין היתר כוללים מספר רב של ערוצים, תוכנות חכמות המאבחנות  אותות דיבור ורעש וכך יכולים לדחות או להנמיך את הרעש תוך הגברת יתר של אותות הדיבור, קליטת אותות מקשת רחבה סביב האוזן של הנבדק ותזמון בין שני המכשירים באוזניים על מנת שיעבדו בו זמנית. לציין, שבמקרה של לקויות שמיעה עמוקות הדבר החשוב ביותר היא הגברה מרבית ולא פעם מכשירים אנלוגיים יכולים בהחלט לבצע עבודה
זו בצורה טובה ויעילה. 

אולם במידה והפגיעה כרוכה בחסר גדול מאוד של תאי שערה פנימיים, שימוש במכשירי הגברה אקוסטיים אינם יכולים לעזור ולכן יש לשקול שיטות אחרות, כגון שתלים שבלוליים.

נוירופתיה אודיטורית  
בדיקת המענים האקוסטיים גם גילתה לנו יש אחוז קטן יחסית של יילודים חירשים, שסיבת חירשותם אינה פגיעה בתפקוד תאי השערה באוזן הפנימית, אלא בקשר או בתפקוד עצב השמע לגירוי אקוסטי. במקרה כזה כמובן, הם לא יאותרו ע"י בדיקות המענים האקוסטיים (הבדיקה תצא תקינה לחלוטין) ורק בעזרת בדיקה של תפקודים עצביים של מערכת השמיעה (נוירפתיה אודיטורית - Auditory Neuropathy). מחקר אינטנסיבי של אכלוסיה ייחודית זו הראתה שההפרעה קיימת בעיקר ביילודים מועדים ללקות שמיעה (פגים) או כאלה עם הפרעה גנטית ולעיתים
היא זמנית לתקופה מסוימת לאחר הלידה ונעלמת בהמשך. לכן יילודים מקבוצות סיכון נבדקים גם בעזרת בדיקת
ה- ABR.

מעבודתנו ומניסיוננו הקליני, רוב רובם של היילודים עם הנוירופתיה האודיטורית, מצליחים עם שתל קוכליארי. השתל הכוכליארי, עוקף את האזור במערכת השמיעה עם ההפרעה  הגורמת לנוירופתיה (החיבור בין תאי השערה לסיבי העצב). 

למעשה ניתן היום להגיד בבטחה, שהשתל מהווה אופציה יחידה ומוצלחת לשיקום שמיעתי של חירשים וטכנולוגיה זו מהווה פריצת דרך רפואית  בכל הקשור להשתלה של מכשירים אלקטרוניים במקרה של פגיעה בתפקוד החושי. אבחון ושיקום שמיעתי מוקדם עשויים בעתיד הנראה לעין לגרום לירידה דרמטית עד כדי היעלמות של חירשים אילמים.

שתלים במערכת השמיעה
טכנולוגיה של שתלים למערכת השמיעה התקדמה מאוד גם לאותם מקרים בהם הלקות אינה חמורה אך מסיבות שונות לא ניתן להשתמש במכשירי שמיעה (הרס של תעלת שמע חיצונית, זיהומים הנגרמים ממכשירי שמיעה, איכות שמיעה גרוע עם מכשיר שמיעה וכו'). שתלים אלו נועדו למקרים בהם קיימת לקות קוכליארית עד לחומרה  בינונית בעיקר באזור התדרים הגבוהים וההגברה מתבצעת באמצעות הגדלת מיכנית של תנועת רגל הסדן
(עצם השמע הקטנה ביותר בגוף האדם כ- 3 גרם) לתוך השבלול (מידע בנושא באתר Medel). הגדלת התנועה המכנית מתבצעת באמצעות השתלה של מתמר זעיר אלקטרומגנטי על רגל הסדן וזה מוזז בהתאם לשידור
ממעבד חיצוני שיושב מאחורי האוזן.

משתל לשיקום שמיעה אחר, הוא במקרה של הפרעה חמורה בתפקוד שמיעתי של האוזניים התיכונות עם תפקוד כוכליארי בתחום הנורמה ילדים או בוגרים (לדוגמא, במקרה של אטרזיה מלאה דו צדדית, פגיעה מולדת של מבנה אוזניים תיכונות מחלות הפוגעות בשתי האוזניים התיכונות, העדר אפרכסת לשים מכשיר שמיעה  וכו').
במקרים אלו, משתילים בורג טיטניום לעצם חטמפורלית בגולגולת ועליו מרכיבים מכשיר המרעיד ישירות את האוזן הפנימית, הולכת עצם (מידע בנושא באתר cochlear). לציין שמבחינה שמיעתית ההגברה מוגבלת (65 dBHL)
אם כי איכות הצליל ועיבודי האות השתפרו מאוד לאחרונה. 

חידוש שמיעה באמצעים ביולוגים
טכנולוגיה נוספת, חדשנית אך היא עדיין בחיתוליה ביישומים אצל בני אדם, היא החזרת שמיעה בחירשים
באמצעות "טיפול גנטי".
אצל יונקים וביניהם האדם, איבוד תאי שיערה הנגרם מגיל, תרופות אוטוטוקסיות  וזיהומים ליקויים מולדים,
הוא בלתי הפיך, ומוביל ללקות שמיעה קבועה לכל החיים. על מנת להחזיר תפקוד שמיעתי יש הכרח ביצירת
תאי שערה חדשים מתפקדים.
אחת האפשרויות הנמצאות כעת בפיתוח אולם יש ניצנים ראשונים, היא ע"י הפיכת תאי תומכים של תאי שערה (עקרונית בעלי אותו מבנה כמו תאי שערה אך ללא הריסים)  הקיימים בחירשים, והפיכתם לתאי שערה עם ריסים מתפקדים. הליך זה נעשה באמצעות הדבקת גן הקריטי להתפתחות תאי שערה, לוירוס שאותו מחדירים לשבלול של החיה היונקת וחירשת. בעבודות מחקר אחרונות נמצא שתאי השערה נוצרים מחדש ויש שיפור משמעותי בשמיעה של המטפלים. יתרה מכך, ניתן באמצעות הזרקת חומרים המגדילים סיבי עצב  (Growth Factors) 
לתוך האוזן הפנימית ייחד עם הגנים לחידוש תאי השערה לחבר מבנים אלו לחידוש טוב יותר של השמיעה. לאחרונה, הועלו אפשרויות של שילוב "פקטורי גדילה של עצב" עם גירוי חשמלי באמצעות שתל קוכליארי לקבלת תוצאות טובות יותר מאשר שתל כוכליארי בלבד.

לסיכום, בשנים האחרונות הייתה התקדמות ענקית בסינון ובאבחון מוקדם של לקויות שמיעה ביילודים. לקות שמיעה נחשבת להפרעה הבריאותית החושית השכיחה ביותר שיש לה השלכות כלכליות חברתיות ואישיות כבדות משקל. אבחון המוקדם הביא ליצירת שיטות התערבות שמיעתיות מתקדמות מאוד הכוללות הגברה אקוסטית באמצעות מכשיר שמיעה או השתלה של משתלים הן באוזן הפנימית, בגזע המוח  או באוזן התיכונה. פיתוח של שיטות מיפוי ועיבוד אותות דיבור מתקדמים ייחד עם ההתערבות המוקדמת מביאים להצלחות ניכרות של חירשים והחזרתם למעגל חיים רגיל.

בסיס הידע והטכנולוגיות אלו לאבחון ושיקום שמיעתי מוצלח קיימות. המשימה היא לחלוק ידע זה עם אותם אוכלוסיות נזקקות ולעודד את היישום שלהם. פעולות אלו עשויות להפחית המידה ניכרת את הבורות הרפואית בענייני השמיעה, ישפרו את איכות החיים של בעלי לקוית בשמיעה ובין היתר יגרמו להם לתרום לקהילה כמו בעלי שמיעה תקינה.


פרופ' יוסי אטיאס