חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
JCI - תו תקן של איכות ובטיחות
חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
חיפוש
דלג על חיפוש
לחיפוש ביטוי מדוייק הוסף גרשיים
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

טכנולוגיות חדישות באבחון ושיקום שמיעה

שתי התפתחויות חשובות אירעו בשנים האחרונות בתחום האודיולוגיה (תורת השמע) המודרנית, האחת אבחון אודיטורי מוקדם של לקויות שמיעה והשניה, התערבות שמיעתית שיקומית. שתיהן, כרוכות האחת עם השניה ושתיהן הביאו לפריצות דרך משמעותיות.

באוזן הפנימית יש 2 סוגי תאי שערה (חוש), הפרושים לאורך השבלול, אין להם כושר חידוש ותפקידם להתמיר האות האקוסטי לחשמלי ולהוליכו לעצב השמע. הסוג הראשון הם 4500 תאי שערה פנימיים המספקים את מירב הקלט ל- 30000 סיבי עצב השמע, ועוד כ- 12000 תאי שערה חיצוניים המוצבים ב- 3 שורות ותפקידם לשרת ולהגן על הפנימיים. פגיעה בתאי שערה אלו נחשבת לבלתי הפיכה וגוררת אחריה בהתאמה, לקות שמיעה. 

אבחון מוקדם של לקויות שמיעה
סינון ואבחון מוקדם של לקויות שמיעה, התאפשר עם גילוי של מענים אקוסטיים המוחזרים מהאוזן הפנימית, ע"י תאי השערה החיצוניים. אלה מצוידים בשרירים זעירים, שמתכווצים בתגובה לגירויים קוליים. התכווצותם גורמת להגברה של האות באוזן הפנימית במעברו לעצב השמע, ובה בעת להחזרה שלו לכוון האוזן החיצונית.
הנחת מיקרופון זעיר בתעלת השמע החיצונית, רושם את התגובה האקוסטית העדינה הזו. נוכחות תגובה זו, בהכרח שוללת ליקוי כלשהוא בתפקודם של תאי השערה החיצוניים וברוב המקרים, לא ניתן לגרום ללקות שמיעה ללא פגיעה בתאי השערה החיצוניים.

היות ורוב רובם של לקויות השמיעה נובעות מפגיעה כוכליארית (תאי שערה) אז נוכחותם גם שוללת ליקוי שמיעה. הבדיקה הזו לוקחת מספר דקות לכל אוזן ורגישותה לסינון יילודים עם שמיעה תקינה היא מאוד גבוה כמעט 100%. משכה הקצר של הבדיקה ויעילותה בזיהוי יילודים על שמיעה תקינה מאפשרת בדיקה של יילודים רבים בפרק זמן קצר יחסית. יתרה מכך, היות והבדיקה היא קלה יחסית ואינה דורשת מיומנות מיוחדת לביצועה, גם אנשים לא מיומנים מאוד יכולים לבצע אותה. כל זה מפחית בצורה משמעותית את עלות הבדיקה ומאפשר לראשונה ליישם בדיקת סינון מאוד רגישה לשמיעה תקינה באוכלוסיות רחבות מאוד בעליות סבירות יחסית.

אולם העדר מענה אקוסטי אינו בהכרח מעיד על ליקוי קבוע בשמיעה. לדוגמא, עלולה להיות בעיה קלה הפיכה, באוזן התיכונה, המונעת רישום ההחזר מהאוזן הפנימית לאוזן החיצונית. לכן במצב של העדר תגובה של מענים אקוסטיים, יש צורך בביצוע בדיקות מורחבות יותר של השבלול באמצעות בדיקות עצביות שהידועה מכולן היא Auditory Brain-Stem Evoked Potential. בבדיקה זו, בוחנים את תגובת עצבי השמיעה ומסילת גזע המוח השמיעתי באמצעות מתן גירויי שמיעתיים ההולכים ועולים בעוצמתם. מחפשים את הסף בה התגובה
העצבית נעלמת. סף זה משקף את הסף של השמיעה של הכוכליאה. 

בעוצמות גירוי גבוהות אנו יכולים להעריך באמצעות בדיקה זו גם את מהירות ועוצמת ההולכה בעצבי השמיעה ובגזע המוח. מדד זה חשוב לאבחון תהליכים המעכבים הולכה תקינה. בנוסף, בדיקה זו מאפשרת הערכת בשלות של עצבי השמיעה וגזע המוח של יילודים. מהירות ההולכה קטנה עם העלייה בגיל ומגיעה לערכי בוגר בגיל
3 שנים. 

בדיקה זו, הנערכת ביילודים, באמצעות 3 אלקטרודות שטח המודבקות ע"ג הקרקפת, אינה דורשת שיתוף פעולה מהנבדק ולכן היא אובייקטיבית לחלוטין וניתן להעריך את סף השמיעה ההתנהגותית של הנבדק. במידה ויש חשש לליקוי בשמיעה, תוך שימוש בגירויים מיוחדים ניתן לבדוק את סף השמיעה של היילוד לכל תדר ותדר וכך למעשה לנבא את האודיוגרמה שלו (סף שמיעה לכל תדר). בניגוד לבדיקת הסינון באמצעות המענים האקוסטיים, בדיקה זו היא כלי דיאגנוסטי ומאבחן את סוג וחומרת הלקות בשמיעה.

יישום שתי בדיקות אובייקטיביות אלו בתוכניות לאיתור לקויות שמיעה ביילודים, הביא לאיתור מוקדם של יילודים עם לקות בשמיעה, קיצר בצורה משמעותית את גיל אבחון מלא של לקויות השמיעה  ותרם רבות ליידע של שכיחות לקויות שמיעה ביילודים.

שכיחות לקויות שמיעה ביילודים
אין ספק שלקות שמיעה ביילודים היא הלקות הבריאותית השכיחה ביותר עם השלכות תפקודיות ברורות.
כללית, אנו מצפים באוכלוסיות יילודים לכ- 1-3 יילודים עם לקות בשמיעה מובהקת הזקוקה להתערבות רפואית. באוכלוסיות מועדות ללקות, כגון, פגים או כאלה עם גורמי סיכון ידועים, השכיחות גדלה כמעט פי 10. כך, באוכלוסיות של מדינות מתפתחות, בעלות רקע בריאותי נמוך, במדינות ערב בהם נשואי קרובים  שכיחים מאוד, מספר היילודים עם לקות בשמיעה בלידה גדול מאוד.

בנוסף, אף כי רוב הלקויות הם מולדות, אחוז נוסף הוא לקויות נרכשות בשנים הראשונות לחיים.
האיתור המוקדם של לקויות בשמיעה, הביא עמו הצורך בהתערבות מאוד מוקדמת בחיים למניעת השפעות שליליות של חסך שמיעתי. יש עדויות למכביר היום, שככל שמתחילים בשיקום השמיעתי מוקדם בחיים, כך ההצלחה של השיקום גדולה יותר.
התפתחות שפה ביילוד הנה הליך מולד המתחיל  למעשה מיום היוולדו. העדר שמיעה של ספקטרום רחב של תדרים בעוצמות חלשות, עלולות להביא לעיכוב או לעיוות של התפתחות השפה. במידה וההתערבות  השמיעתית היא מוקדמת אז הליקוי בהתפתחות השפה בד"כ הוא הפיך והילד מפצה תוך זמן קצר עליו. הליך זה מתאפשר
עקב רמת פלסטיות גדולה מאוד של מערכת העצבים של היילוד. אולם, במידה וההתערבות מתרחשת לאחר תקופה של שנים (מעל ל 4-5 שנים), מידת הצלחת השיקום וסיכוי התפתחות שפה ודיבור תקינים פוחתת באופן משמעותי. 
לכך על מנת למנוע השפעות אלו, נקבע כסטנדרד רפואי, שאבחון ותחילת שיקום ייחל בגיל עד ל- 6-12 חודשים.

פרופ' יוסי אטיאס

עבור לתוכן העמוד